במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לטיפול מונותרפי, טיפול נוגד-טסיות משולב במשך למעלה משנה לאחר אירוע מוחי איסכמי או התקף איסכמי חולף, אינו מלווה בירידה גדולה יותר בשיעורי ההישנות של אירועים מוחיים. עם זאת, טיפול משולב מלווה בסיכון גבוה יותר לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה לטיפול מונותרפי בקלופידוגרל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול משולב בנוגדי-טסיות עשוי לסייע במניעת הישנות אירועים מוחיים, אך מצד שני עשוי להביא לעליה בסיכון לדימומים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לכמות ולהעריך את הסיכון להישנות אירועים מוחיים ודימום תוך-גולגולתי על-רקע טיפול ארוך-טווח בשתי תרופות נוגדות-טסיות, לעומת תרופה נוגדת-טסיות יחידה, בחולים עם אירוע מוחי איסכמי והתקף איסכמי חולף.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed, EMBASE ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials עד מרץ 2013. הם זיהו 7 מחקרים אקראיים ומבוקרים, שכללו קרוב ל-40,000 משתתפים ודיווחו על הישנות אירועים מוחיים ודימום תוך-גולגולתי.
החוקרים מדווחים כי מהנתונים עולה כי אין הבדלים בסיכון להישנות אירועים מוחיים בין חולים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות משולב ובין אלו שקיבלו טיפול מונותרפי באספירין (יחס סיכון של 0.89) או טיפול מונותרפי בקלופידוגרל (יחס סיכון של 1.01). הסיכון לדימום תוך-גולגולתי לא היה שונה משמעותית בין חולים שטופלו במשלב נוגדי-טסיות ובין אלו שקיבלו טיפול מונותרפי באספירין (יחס סיכון של 0.99), אך היה גדול יותר בקרב חולים שקיבלו טיפול משולב בנוגדי-טסיות, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מונותרפי בקלופידוגרל (יחס סיכון של 1.46).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי, אין עדיפות לטיפול משולב בנוגדי-טסיות, בהשוואה לטיפול מונתרפי, במשך למעלה משנה לאחר האירוע המוחי. יתרה מזאת, טיפול זה מלווה בסיכון מוגבר לטיפול תוך-גולגולתי, בהשוואה לטיפול מונותרפי בקלופידוגרל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!