האם התמכרות למין היא התמכרות אמיתית? (Socioaffective Neuroscience and Psychology)

האם מיניות-יתר / היפר-מיניות, המוכרת יותר כהתמכרות למין היא התמכרות אמיתית? ממחקר חדש המבוסס על הדמיה של המח נראה שאולי לא… במחקר נמצא כי תגובת המוח לדימויים מיניים נקשרה לרמת התשוקה המינית של המשתתפים ולא לחומרה של מיניות היתר שלהם.  מדידות EEG הראו כי בזמן צפייה בדימויים הללו, הקבוצה שכללה נשים וגברים שדיווחו על בעיות מיניות הגיעו לתגובת P300 (כלומר שהמח הגיב 300 מילישניות או יותר ) לאחר כל חשיפה לתמונה, כשהתשוקה המינית אצלם היתה גבוהה יותר (לפי הערכת שאלון).

בכתבה במדסקייפ אומרים החוקרים כי על אף ששיערו כי תגובת ה-300P תהיה קשורה למדידות של היפר-מיניות, לא נמצאו קפיצות או ירידות קשורות לתכונה זו, כלומר, היפר-מיניות לא מסבירה את התגובה של המוח לדימויים מינים יותר מאשר המצאות של ליבידו ער. לדברי החוקרים, במידה וניתן יהיה לחזור על תוצאות המחקר, הממצאים מאתגרים את התפיסה הקיימת היום של היפר-מיניות כהתמכרות לסקס. הם מחדדים ואומרים כי ציונים גבוהים של היפר-מיניות לא נקשרו לתגובה גבוהה יותר לדימויים, מה שסותר מודל של התמכרות. בעיות של היפר-מיניות הן אמיתות לכשעצמן, הם אומרים, אך מודל ההתמכרות לא מאפיין אותן באופן המסביר את ההתנהגות הנלווית.  לדבריהם, נראה כי התמכרות למין הוצעה כאבחנה עבור אנשים להם בעיה לווסת מטה את התשוקות והצרכים המיניים שלהם. כאבחנה, היא נקשרת לדחפים מיניים שהמטופל אינו מצליח לשלוט בהם ולהתנהגות מינית תכופה, להשלכות של התנהגות כזו וליכולת נמוכה לדחות את הדחפים הללו; אך הסימפטומים הללו יכולים להיות מובנים טוב יותר כאפשרות לא פתולוגית הקשורה לתשוקה מינית גבוהה. החוקרים מוסיפים כי תסמונת היפר-מינית לא נכנסה למהדורה החמישית של ה-DSM. לדבריהם, מטופלים ומטפלים כאחד מתיחסים לבעיה זו כהתמכרות למין, אך להתמכרות יש הגדרה די ספציפית בדרך שבה המוח מתנהג לגירויים. החוקרים ביקשו לבחון האם לתגובה של המוח לגירוי מיני באנשים הללו עם התמכרות (לדעתם) למין יהיה דמיון או זהות לתגובה המוחית של אנשים עם התמכרות לחומרים ממכרים שצפו בדימויים של החומר אליו היו מכורים. החוקרים כללו במחקר 52 משתתפים, רובם (39 ) גברים בני 18-39 ממדינת אידהו בארה”ב שדיווחו שהם סובלים מבעיה בשליטה בצפית יתר בדימויים מיניים.

כחלק מהמחקר, כל המשתתפים מילאו שאלונים  לגבי התנהגות מינית, דחפים ותשוקות וצרכים ועל השלכות שליליות אפשריות. בשאלון נכללו שאלות לגבי ההיסטוריה המינית ,וכן מדד SDISexual Desire Inventory, סקאלת הכפייתיות המינית, שאלון ההשלכות קוגנטיביות והתנהגותיות של התנהגות מינית, וסקאלת ההשפעה של צריכת פורנוגרפיה. המחקר לא היה טיפולי ולא נכללו בו אנשים שחיפשו מזור לבעיותיהם, אך החוקרים מציינים כי המשתתפים בסופו של דבר היו דומים בחומרת מצבם מבחינת היפר-מיניות כמו אלו שחיפשו טיפול.   המשתתפים  עברו סריקות EEG בעודם צופים ב-225 תמונות של אנשים שסווגו כנייטרליות, לא נעימות, נעימות ומיניות או נעימות ולא מיניות. התגובה המוחית שאירעה כ-300 מילישניות לאחר כל דימוי תועדה ונמדדה. בניתוח רגרסיה בן שני שלבים נמצא כי המדד של התשוקה המינית, ולא של ההיפר-מיניות, הצליח לחזות טוב יותר בצורה מובהקת את האמפליטודה של ה-300P (כאשר P=0.015) . כאשר בחנו החוקרים את הקשר בין המידע בשאלון הדיווח העצמי ותגובת 300P הם מצאו כי הקשר המובהק היחיד היה הציון השונה בין המצבים הניטרליים והנעימים-מיניים ב-300P עם מדד התשוקה לקיום יחסי מין עם שותף ב-SDI (כאשר P=0.016). בהינתן כי דחף מיני גבוה הוא בעיה ראשונית בהתמכרות לסקס, נראה משונה ולא צפוי שמדדים שכיחים כאלו של התמכרות מינית לא נמצאו קשורים לתגובתיות הנוירולוגית, בעוד שהתשוקה המינית עצמה כן נקשרה לתגובה המוחית. לכן, הם מסכמים, ניהול ושליטה בתשוקה המינית, ללא התייחסות לגורמים נלווים אחרים של מיניות-יתר, עשויה להיות דרך יעילה להורדת התחושות או ההתנהגויות המיניות המעיקות אצל הסובלים מכך. הם מוסיפים כי יתכן שהמטופלים הללו סובלים דווקא מבעית התנהגות אימפולסיבית או מבעית התנהגות פשוטה, אך כי לא מתאים לכנות זאת התמכרות.

לכתבה במדסקייפ

Socioaffective Neuroscience and Psychology 2013

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה