השמנת-יתר קשורה באחד מכל חמישה מקרי תמותה בארצות הברית, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהלך חודש אוגוסט בכתב העת American Journal of Public Health. מהנתונים החדשים עולה כי מחיר ההשמנה באמריקאים גבוה פי שלוש מכפי שהעריכו בעבר.

החוקרים מניו-יורק מדווחים כי עודף-משקל והשמנת-יתר היו קשורים ב-18.2% מכלל מקרי התמותה המבוגרים בשנים 1986-2006 בארצות הברית. הערכות קודמות של השפעת השמנת-יתר על התמותה, שפורסמו בשנת 2009, קבעו כי שיעורי התמותה הקשורים בהשמנת-יתר נעו סביב 5%.

במחקר הנוכחי, נראה כי להשמנת-יתר השפעה משמעותית בנשים שחורות, כאשר 26.8% ממקרי התמותה לוו במדדי מסת גוף של 25 ק”ג למטר בריבוע, או יותר. בנשים לבנות, 21.7% ממקרי התמותה נקשרו עם עודף-משקל או השמנת-יתר. בגברים שחורים, 5.0% ממקרי התמותה לווה בעודף-משקל או השמנת-יתר ובגברים לבנים עמד שיעור זה על 15.6%.

מהמחקר עולה עוד כי ככל ששנת הלידה הייתה מאוחרת יותר, כך ההשפעה של השמנת-יתר על שיעורי התמותה הייתה גבוהה יותר. יתרה מזאת, בניגוד לדיווחים רבים בספרות, השמנה אינה מספקת הגנה בקשישים.

החוקרים כותבים כי הערכות קודמות התעלמו ממספר גורמים, דוגמת השתתפות מעטה בסקרי בריאות הציבור מצד אנשים שמנים. בנוסף, מחקרים קודמים התבססו לעיתים קרובות על שיעורי השמנה ממוצעים, למרות שממוצעים אלו מטשטשים את ההבדלים המשמעותיים בין קבוצות גיל שונות.

באמצעות נתונים מ-19 סקרי National Health Interview Survey בשנים 1986-2004, וקישור נתונים אלו עם נתוני התמותה ב-National Death Index עד שנת 2006, החוקרים בחנו את הקשר בין השמנה ותמותה בכ-290,000 גברים לבנים, כ-41,000 גברים שחורים, כ-325,000 נשים לבנות וכ-61,000 נשים שחורות, כולן בגילאי 40-84.9 שנים.

החוקרים לא כללו חולים בגילאי 85 שנים ומעלה, במטרה להימנע מהטיות באוכלוסיה זו. הם גם לא כללו את 1% המשתתפים במדגם עם מדד מסת גוף נמוך מ-18.5 ק”ג למטר בריבוע, העשוי להוות סמן לתחלואה, תשישות או סיכון לתמותה.

החוקרים עקבו אחר ההנחיות הפדראליות, לפיהן מדד מסת גוף תקין הינו בטווח 18.5-24.9, עודף משקל מוגדר בטווח 25-29.9 והשמנת יתר מוגדרת בנוכחות מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה. יתרה מזאת, השמנת-יתר סווגה כהשמנה בדרגה 1 (מדד בטווח 30-34.9 ק”ג למטר בריבוע) ודרגה 2/3 עם מדד של 35 ק”ג למטר בריבוע, או יותר.

השמנת-יתר בדרגה 1 הייתה אחראית לעליה במספר מקרי התמותה בכל קבוצת גיל עוקבת. לדוגמא, מההערכות עלה כי באלו שנולדו בשנות השישים של המאה הקודמת, שיעורי התמותה על-רקע השמנת-יתר היו גבוהים יותר, בהשוואה לאלו שנולדו בשנות השלושים והעשרים של המאה הקודמת.

בגברים לבנים שנולדו בין 1915-1919, 3.4% מכל מקרי התמותה בגיל 66 שנים מיוחסים להשמנת-יתר בדרגה 1. בגברים שנולדו רק עשר שנים מאוחר יותר נרשמה עליה בשיעורי התמותה הקשורים בהשמנת-יתר ל-4.5% ובאלו שנולדו לאחר עשר שנים נוספות (כלומר, אלו שנולדו בין 1935-1939), 5.8% ממקרי התמותה בגיל 66 שנים היו קשורים עם השמנת-יתר.

מהנתונים עולה עוד כי חלה עליה ביחסי הסיכון לתמותה והשמנת-יתר עם העליה בגיל. לדוגמא, בנשים לבנות, יחס הסיכון להשמנת-יתר בגיל 45 נע סביב 1.25, אך עד גיל 65 שנים, השמנת-יתר מביאה לעליה של פי 2 בסיכון לתמותה. בנשים שחורות, יחס הסיכון להשמנת-יתר בגיל 45 שנים הינו 0.7, אך עד גיל 65 שנים, עולה לכ-1.5.

Am J Public Health. Published online August 15, 2013

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

גם כאן, כמו במחקר הקפה המדווח היום ראינו גם מחקרים שהראו ש-BMI בין 25-30 דווקא קשור לסיכון נמוך יותר לתמותה כך שצריך לקחת את הממצאים בזהירות המתבקשת.