מסקירת הנתונים אודות חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתמים, באלו המטופלים בפרדקסה (Dabigatran Etexilate) שיעורי ההתמדה בטיפול גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים המטופלים בקומדין (Warfarin), כך מתפרסם במאמר חדש בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.
מהמחקר עולה כי 63% מהחולים המקבלים טיפול בפרדקסה נטלו את התרופה כפי שנקבע לאחר שנה אחת, בהשוואה ל-39% מהחולים שקיבלו מרשם לטיפול בקומדין.
במחקר הרטרוספקטיבי להערכת חולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתמים, בחולים שהחלו בטיפול בפרדקסה, בהשוואה לקומדין, מצאו החוקרים שיעורי התמדה גבוהים יותר באופן עקבי, עם טיפול בפרדקסה, לאחר 6, 9 ו-12 חודשים. כפי שתואר במחקרים קודמים להערכת נוגדי-קרישה פומים, החוקרים מצאו כי התמדה בטיפול עולה עם עליה בגיל החולה והסיכון לאירועים מוחיים, ויורדת עם עליה בסיכון לדימומים.
במחקר הנוכחי התמדה הוגדרה כמשך הזמן מהתחלת טיפול עד להפסקתו. במידה והחולים לא מילאו מרשם אחד לטיפול באחת התרופות במסגרת זמן הולמת (מרווח זמן של 60 ימים), הם הוגדרו ככאלו שהפסיקו את הטיפול. גם חולים שהחליפו מתרופה אחת לאחרת הוגדרו ככאלו שהפסיקו את הטיפול.
מדגם המחקר כלל 1,745 חולים שנטלו פרדקסה בשל פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתמים, ו-1,745 חולים שקיבלו מרשם לטיפול בקומדין. שיעורי ההתמדה בקרב מטופלים בפרדקסה עמדה על 72% לאחר 6 חודשים, בהשוואה ל-53% בקרב מטופלים בקומדין. לאחר שנה אחת, שיעורי ההתמדה עמדו על 63% ו-39% , בהתאמה.
מעבר להגנה המועדפת מפני אירועים מוחיים עם טיפול בפרדקסה, ללא עליה בסיכון לדימומים, הטיפול בפרדקסה עשוי להביא לתוצאות טובות יותר לאור שיעורי התמדה גבוהים יותר עם הטיפול התרופתי.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2103
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!