אבנים בכליות הן תופעה שכיחה למדי אך הן עשויות להיות קשורות לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית (CHD). לדברי החוקרים, מחקרים קודמים שבחנו את הקשר שבין אבנים בכליות לבין CHD היו לעתים קרובות לא מבוקרים עבור גורמי סיכון משמעותיים, והתוצאות היו לא עקביות. לכן, רצו החוקרים לבחון את הקשר שבין היסטוריה של אבנים בכליות לבין הסיכון ל-CHD בשלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים. הם מצאו כי בעוקבות הנשים, להיסטוריה של אבנים בכליות היה קשר לעליה בסיכון ל-CHD בעוד שבעוקבת הגברים לא נמצא קשר כזה.
שלושת המחקרים הפרוספקטיביים כללו 45,748 גברים ו-196,357 נשים אמריקאים ללא היסטוריה של CHD בתחילת המחקר (מחקר HPFS, Health Professionals Follow-up Study בו נערך מעקב אחר 45,748 גברים בני 40-75, בין 1986-2010; מחקר הבריאות באחיות ,NHS I – Nurses Health Study I, שכלל 90,2345 נשים בנות 30-55 בין 1992-2010; ומחקר ה-NHS II שכלל 106,122 נשים בנות 25-42 במעקב בין 1991-2009).
אבחנה של אבנים בכליות ושל CHD עודכנה אחת לשנתיים במהלך המעקב. יעד המחקר העיקרי שנבחן היה מחלת לב כלילית שהוגדרה לפי אוטם שריר הלב (MI, myocardial infarction) קטלני או לא קטלני או לפי רה-וסקולריזציה כלילית, באמצעות שאלון שנערך אחת לשנתיים ועל ידי בחינת הרשומות הרפואיות של המשתתפים. החוקרים מצאו כי מבין 242,105 משתתפים, ל-19,678 היתה היסטוריה של אבנים בכליות. לאחר עד ל-24 שנים של מעקב בגברים ו-18 שנים בנשים, אירעו 16,838 מקרים של CHD.
לאחר שערכו התאמה לערפלנים, החוקרים מצאו כי בקרב נשים, אלו שדיווחו על היסטוריה של אבנים בכליות היו בסיכון מוגבר ל-CHD בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של אבנים בכליות, לפי מחקר NHS I , שיעור ההיארעות, ה-IR , עמד על 754 מול 514 מקרים לכל 100,000 שנות אדם, ויחס הסיכונים , הHR –היה 1.18 (עם [95% CI, 1.08-1.28), וב-NHS II ה-IR היה 144 מול 55 לכל 100,000 שנות אדם, עם HR של 1.48 (95% CI, 1.23-1.78). לא נראה קשר מובהק בגברים, אצלם עמד ה-IR על 1355 מול 1022 לכל 100,000 שנות אדם, עם יחס סיכונים של 1.06 (95% CI, 0.99-1.13). תוצאות דומות נראו גם בניתוח אינדיבידואלי של יעדי המחקר העיקריים שנבחנו.
החוקרים מסכמים כי אצל עוקבות הנשים, היסטוריה של אבנים בכליות נקשרה עם עליה קטנה אך בעלת מובהקות סטטיסטית ל-CHD; לא נרשמה השפעה דומה בגברים. החוקרים מציינים כי יש צורך לדעתם במחקרים נוספים שיקבעו האם הקשר הזה הוא אכן ספציפי למין.
JAMA. 2013;310(4):408-415
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!