עדויות נוספות תומכות בקשר בין טיפול בסטטינים ובין הפחתת הסיכון למחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology.
במדגם מבוסס-אוכלוסיה של מטופלים בסטטינים, החוקרים זיהו סיכון מופחת למחלת פרקינסון באלו שהמשיכו בנטילת סטטינים ליפופיליים, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול בסטטינים עם השגת יעד ערכי כולסטרול.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני תכנית National Health Insurance Program, תוך הערכת נתונים מקיפים אודות הטיפול בסטטינים ותרופות אחרות. אבחנה של מחלת פרקינסון התבססה על קידוד האבחנות בבית החולים.
החוקרים אספו נתונים אוות כ-43,000 משתתפים שנטלו טיפול בסטטינים, ללא מחלת פרקינסון, שגויסו בין השנים 2001-2008. מאחר שמדיניות התגמולים בטייוואן דורשת הפסקת טיפול בסטטינים לאחר שערכי LDL יורדים אל מתחת ל-100 מ”ג לד”ל, החוקרים העריכו את ההשפעה של הפסקת הטיפול בסטטינים על הסיכון למחלת פרקינסון.
מאחר והליפופיליות של סטטינים משפיעה על חדירותם דרך מחסום דם-מוח, החוקרים התמקדו בהבדלים בהיארעות מחלת פרקינסון בין חולים שנטלו סטטינים הידרופיליים וליפופיליים.
מהתוצאות עולה כי שיעורי היארעות מחלת פרקינסון עמדו על 1.68 למיליון ימי-מטופל בחולים שנטלו סטטינים ליפופיליים ו-3.52 למיליון ימי-מטופל לאלו שנטלו סטטינים הידרופיליים.
המשך טיפול בסטטינים ליפופיליים לווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון, בהשוואה להפסקת הטיפול בסטטינים, והקשר לא הושפע ממחלות רקע או תרופות אחרות. עם זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין סטטינים הידרופיליים והיארעות מחלת פרקינסון.
מבין הסטטינים הליפופיליים, השפעה משמעותית זוהתה עם טיפול ב-Simvastatin (יחס סיכון של 0.23) ו-Atorvastatin (יחס סיכון של 0.33). Lovastatin ו-Fluvastatin הדגימו מגמה דומה של סיכון מופחת למחלת פרקינסון. ההשפעה הייתה בולטת יותר בנשים, בהשוואה לגברים, והייתה משמעותית בכל קבוצות הגילאים השונות.
עם זאת, החוקרים לא מצאו השפעה לטיפול ארוך-טווח בסטטינים או של המינון המצטבר על היארעות מחלת פרקינסון.
החוקרים מודעים לכך שייתכן ורמות כולסטרול או שיעורי התמותה השפיעו על התוצאות, כאשר ייתכן כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים ערכי ה-LDL היו גבוהים יותר, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול, ולכן קיימת אפשרות כי שיעורי התמותה באוכלוסיה זו גבוהים יותר ועל-כן שיעורי ההיארעות של מחלת פרקינסון היו נמוכים יותר. אולם מהערכת שיעורי התמותה בשתי קבוצות החולים, החוקרים מצאו כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים תועד סיכוי נמוך יותר לתמותה, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול התרופתי.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת החשיבות של ערכי LDL, טיפול בסטטינים ומחלת פרקינסון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!