בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בהגדלת צריכת נוזלים כטיפול לעצירות. עם זאת, ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של סיבים או פעילות גופנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגים תומכים בקשר בין עצירות ובין סיבים ופעילות גופנית, אך לא עם צריכת נוזלים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את השכיחות והקשר של סיבים בתזונה וצריכת נוזלים ובין עצירות.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-11,000 מבוגרים (גילאי 20 ומעלה), שלקחו חלק בסקרי National Health and Nutrition Examination Surveys לשנים 2005-2008. הם לקחו בחשבון משתנים דוגמת גיל, גזע, השכלה, הכנסה, מדד מסת גוף, מצב בריאותי כללי, מחלות כרוניות ופעילות גופנית.
החוקרים אספו נתונים אודות מרקם הצואה והרגלי התזונה של 9,373 מבוגרים (85.9%). שיעורי עצירות עמדו על 10.2% בנשים ועל 4.0% בגברים. לאחר תקנון רב-משתנים, צריכה מעטה של נוזלים נותרה גורם מנבא משמעותי לעצירות בנשים (יחס סיכויים של 1.3) ובגברים (יחס סיכויים של 2.4); עם זאת, סיבים תזונתיים לא זוהו כגורם מנבא. בקרב נשים, מוצא אפריקאי-אמריקאי (יחס סיכויים של 1.4), השמנת-יתר (יחס סיכויים של 0.7) ורמת השכלה גבוהה (יחס סיכויים של 0.8) היו קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם עצירות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הקליניות לטיפול בעצירות ע”י הגדלת כמות הנוזלים, אך לא סיבים או פעילות גופנית.
Am J Gastroenterol. 2013;8(5):796-803
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!