מסקנותיו של סקר מקיף לבחינת הגורמים של זיהומים מסוג Clostridium difficile(CD) בקהילה מצביעים על קשר אפשרי עם שימוש בתרופות מקבוצת חוסמי משאבת הפרוטון (PPI) והחוקרים ממליצים לבחון את הפחתת השימוש בתכשירים אלה באוכלוסיה הנמצאת בסיכון.
ברקע מציינים החוקרים כי זיהומים מסוג Clostridium difficile (CDI) נמצאים בעלייה בקרב האוכלוסיה הבריאה, ומידע עדכני מציע כי CDI הקשור לקהילה מהווה כשליש מכל הזיהומים ב- C difficile. הם כותבים כי האפידימיולוגיה (והמקורות האפשריים) של ה- C difficile באוכלוסיה עודנה אינה מובנת לאשורה, ולכן מטרת מחקרם היתה להבין את המאפיינים האפידימיולוגיים והקליניים של CDI הנרכשת בקהילה, ואת המקורות האפשריים לזיהום ב- C difficileבאוכלוסיה.
החוקרים התבססו במחקרם על מעקב CDI מבוסס קהילה ועל עבודת מעבדה בשמונה מדינות בארצות הברית. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות וערכו ראיונות כדי להעריך את המשתתפים במחקר, את בתיהם ואת החשיפה למזונות שונים במטופלים עם CDI הקשורה לקהילה ( שהוגדרו כך מפני שבדיקות רעלנים או הבדיקות המולקולריות שלהם היו חיוביות עבור C difficile, אך ללא היסטוריה של שהות לילה במתקן רפואי ב-12 שבועות האחרונים ) .
החוקרים ערכו אפיון מולקולרי של C difficile isolates; החשיפה של המשתתפים עם CDI הקשורה לאוכלוסיה, לטיפול במרפאת חוץ במהלך ה-12 שבועות שקדמו למחקר , נבחנה וחולקה לאחת משלוש אופציות- ללא חשיפה בכלל, חשיפה ברמה נמוכה (כלומר, שהחולה הגיע לביקור אצל רופא או רופא שיניים) או חשיפה ברמה גבוהה, כלומר, שהמשתתף עבר ניתוח, דיאליזה, בדיקת חירום או בדיקה דחופה, טיפול בבית חולים ללא אשפוז או היותו פרסונל של מערכת בריאות עם גישה ישירה למטופלים. יעד המחקר העיקרי של החוקרים היה בחינת שיעור החשיפה לטיפול במרפאת חוץ בקרב המטופלים עם CDI הקשורה לקהילה, וזיהוי של מקורות אפשריים לזיהום ב- C difficile על פי החשיפה הזו לטיפול רפואי במרפאת חוץ.
החוקרים מצאו כי בקרב 984 משתתפים עם CDI הקשורה לקהילה , כ-35% (353) לא קיבלו אנטיביוטיקה, 18% (177) לא נחשפו כלל לטיפול במרפאת חוץ וכ-40% (400) נחשפו ברמה נמוכה לטיפול במרפאת חוץ. 31% מהמטופלים שלא קיבלו אנטיביוטיקה טופלו ב-PPI (proton pump inhibitors). מטופלים עם CDI ללא, או עם חשיפה נמוכה למרפאות חוץ, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להחשף לילדים בני שנה או פחות (P = .04) ולבני בית עם CDI פעילה (P = .05) בהשוואה לאלו עם חשיפה גבוהה לטיפול במרפאות חוץ. לא נמצא קשר בין חשיפה למזון מסוים או לבעלי חיים לבין רמת החשיפה לטיפול במרפאות חוץ. הזן השכיח ביותר שבודד היה מסוג NAP1 (21.7%), כש-NAP7 ו-NAP8 היו פחות שכיחים (6.7%).
החוקרים מסכמים כי רב המטופלים עם CDI הקשורה לקהילה נחשפו לאחרונה לטיפול במרפאות חוץ, ועד ל-36% מהמקרים כלל לא היו נמנעים על ידי הורדה של השימוש באנטיביוטיקה בלבד. החוקרים כותבים כי ממצאיהם מעודדים בחינה של אסטרטגיות נוספות, ביניהן של דרכי העברה של C difficile במרפאות החוץ ובבתים וכן ירידה בהיקף ותדיחת השימוש ב-PPI.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!