מה בין אורח החיים בגיל צעיר ובין התפתחות מוגבלות בגיל מבוגר? (BMJ)

חוסר פעילות גופנית, צריכה מעטה של פירות וירקות ועישון קשורים כולם באופן בלתי-תלוי עם מוגבלות באנשים מעל גיל 65, והסיכון עולה באופן פרוגרסיבי עם כל התנהגות לא-בריאה נוספת, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת BMJ.

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר Three-City Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל משתתפים בגילאי 65 ומעלה מהקהילה. המחקר נערך בדיז’ון ובמונפלייה. מדגם משתתפים מדיז’ון כלל 3,982 משתתפים, 2,410 (60.5%) מהם היו נשים. המשתתפים נכללו בין השנים 1999-2001,עברו ראיונות אודות גורמים הקשורים באורחות חיים, כולל עישון, דיאטה, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול והיו במעקב במהלך תקופה של 12 שנים להערכת היארעות מוגבלות.

החוקרים בחנו שלוש רמות מוגבלות: ניידות, פעילות אינסטרומנטלית של חיי יום יום ופעילויות של חיי יום יום. מוגבלות הוגדרה כחוסר יכולת לבצע לפחות פעילות אחת ללא עזרה. המשתתפים נבחנו בתחילת המחקר וחמש פעמים נוספות במהלך 12 שנים.

במהלך תקופת המחקר, 1,236 משתתפים (31%) פיתחו מוגבלות. ההיארעות עלתה עם הגיל, מ-3.4/1,000 שנות-אדם באלו בגילאי 65-70 שנים ל-28.8/1,000 שנות-אדם באלו מעל גיל 90 שנים. 992 משתתפים הלכו לעולמם, 702 מהם ללא מוגבלות. אלו שפיתחו מוגבלות נטו להיות מבוגרים יותר, ממין נקבה, רווקים ופחות משכילים, בהשוואה לאלו ללא מוגבלות.

החוקרים תקננו את הנתונים למין, מצב משפחתי, אינטראקציה והשכלה. במשתתפים עם פעילות גופנית בדרגה נמוכה או בינונית, יחס הסיכון למוגבלות היה גבוה פי 1.76 בהשוואה לאלו עם פעילות גופנית בדרגה גבוהה. באלו שצרכו פירות וירקות פחות מפעם ביום, יחס הסיכון למוגבלות עלה פי 1.29 בהשוואה לאלו שצרכו זאת לפחות פעם ביום. באלו שנהגו לעשן בהווה או אלו שהפסיקו לעשן לאחרונה נרשמה עליה של פי 1.29 בסיכון למוגבלות, בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם ואלו שהפסיקו לעשן זמן רב קודם לכן. באלו ששתו אלכוהול בעבר הסיכון למוגבלות היה גבוה יותר בהשוואה לאלו ששתו אלכוהול בכמות מעטה עד בינונית (יחס סיכון של 1.49).

פעילות גופנית בדרגה נמוכה/בינונית וצריכה מעטה של פירות וירקות לוו בהפרעה בניידות. לא זוהה קשר עם עישון ואלכוהול ובין הפרעה בניידות. פעילות גופנית בדרגה נמוכה/בינונית, צריכה מעטה של פירות וירקות ועישון (אך לא אלכוהול) נקשרו עם מוגבלות בפעילויות של חיי היום יום ובפעילויות אינסטרומנטליות של חיי היום יום.

יחס הסיכון למוגבלות עלה באופן פרוגרסיבי עם כל התנהגות לא-בריאה נוספת, עם סיכון מוגבר פי 2.53 למוגבלות באלו עם שלוש התנהגויות לא-בריאות, בהשוואה למשתתפים שהקפידו על אורח חיים בריא.

גורמים מתווכים כללו מחלות כרוניות (11.5%), תסמיני דיכאון (9%), טראומה (7.1%) ומדד מסת גוף (5.6%), שסיפקו הסבר לכ-30% מהקשר שתואר.

BMJ. 2013;347:f4240

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה