e-med-isral-ribbon

הערכת הטיפול התרופתי בחולים לאחר הכנסת תומכנים לעורקים כליליים (JAMA)

בכתב העת JAMA מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול נוגד-טסיות כפול עודנו עיקר הטיפול התרופתי לאחר התערבות מילעורית כלילית. התקדמות נוספת בטיפול התרופתי באוכלוסיות אלו עשוי להביא לשיפור נוסף בתוצאות הטיפול בחולים אלו.

לדברי החוקרים, PCI (Percutaneous Coronary Intervention) עם הכנסת תומכנים הינה כיום הפרוצדורה הנפוצה ביותר לרה-וסקולריזציה כלילית; לפיכך, אופטימיזציה של התוצאות לאחר ההתערבות הכלילית היא חשובה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את העדויות הנוכחיות בספרות הרפואית באשר לטיפול התרופתי האופטימאלי לאחר PCI.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Cochrane Library ואספו מאמרים בנוגע לטיפול תרופתי לאחר PCI, שפורסמו בין שנת 2000 ועד פברואר 2013. הם נתנו עדיפות למחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים, סקירות סיסטמיות ומטה-אנליזות. מבין 6,852 מאמרים בנושא, 91 נכללו בסקירה.

מהתוצאות עולה כי טיפול נוגד-טסיות כפול באספירין ומעכבי P2Y12 (דוגמת Ticlopidine, Clopidogrel, Prasugrel ו-Ticagrelor) הפחית את הסיכון לתרומבוזיס בתומכן ולאירועים קרדיווסקולאריים לאחר התערבות כלילית מילעורית (מספר חולים נדרש לטיפול של 33-53) והינו כיום הטיפול הסטנדרטי. ישנה העדפה להמשך טיפול באספירין לעד ובמינון נמוך (75-100 מ”ג ליום) בהשוואה למינון גבוה. מעכב P2Y12 מומלץ למשך 12 חודשים לאחר PCI, אלא אם החולה בסיכון גבוה לדימומים; עם זאת, מחקרים הנערכים בימים אלו בוחנים את התועלת של טיפול קצר או ארוך יותר בתרופות אלו.

בחולים עם תסמונת כלילית חדה, טיפול ב-Prasugrel ו-Ticagrelor הביא להפחתה נוספת של האירועים הקרדיווסקולאריים בהשוואה ל-Clopidogrel, אך מלווה בסיכון גבוה יותר לדימומים. במידת האפשר, יש לדחות ניתוח לא-לבבי עד 12 חודשים לאחר הכנסת תומכנים לעורקים כליליים. בחולים בהם הוכנסו תומכנים לעורקים הכליליים ונדרשים לטיפול בקומדין קיים סיכון גבוה לדימומים במידה ומקבלים גם טיפול נוגד-טסיות כפול. ייתכן יתרון להפסקת טיפול באספירין בחולים אלו.

בשלב זה אין המלצה על הערכת תפקוד טסיות באופן שגרתי או בדיקות גנטיות לכלל המטופלים להתאמת טיפול נוגד-טסיות לאחר התערבות כלילית מילעורית.

החוקרים כותבים כי התקדמות נוספת בטיפול התרופתי עשויה להביא לשיפור באוכלוסיית חולים זו בסיכון גבוה.

JAMA. 2013;310(2):189-198

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה