מחקר חדש מצא כי בתת קבוצה של ילדים עם אוטיזם ישנה במקביל רגישות חיסונית לגלוטן, אם כי המנגנון של הרגישות המוגברת מובחן ושונה מזה המעורב במחלת הצליאק. מהמחקר עולה כי יש קשר בין הרמות הגבוהות של הנוגדנים לחלבון הגלוטן ונוכחות של תסמינים של מערכת העיכול (GI) בילדים הללו. לדברי החוקרים, ישנן עדויות כי למומים במערכת החיסונית יש קשר עם סימפטומים אצל חלק ניכר מהסובלים מאוטיזם. כמו כן, ממספר מחקרים עולה כי תסמינים במערכת העיכול ופגמים בתפקוד מערכת העיכול בחולים מסוימים, ובחלק מהמחקרים נרשמה עליה בשכיחות של מחלת הצליאק, היסטוריה משפחתית של צליאק או רמות גבוהות של נוגדנים לגלוטן אצל ילדים אוטיסטים. המחקר פורסם לפני כחודש במגזין PLoS One וסקירה שלו מתפרסמת כעת במדסקייפ.
באוכלוסיה של הסובלים מאוטיזם יש עליה בפופולריות של דיאטות ללא גלוטן, אך אלו לא נבחנו במחקרים כפולי סמיות ומבוקרים לגבי יעילותן . במחקר זה החוקרים בחנו את הסמנים הסרולוגים והגנטים למחלת הצליאק ולרגישות לגלוטן ב-37 ילדים עם אוטיזם, שאבחנתם נעשתה על פי ADOS (Autism Diagnostic Observation Schedule) ועל פי ADI-R (Autism Diagnostic Interview, Revised), וכן ב-27 אחיהם שלא סבלו מאוטיזם, ו-76 משתתפים בריאים בני אותו הגיל ששימשו כקבוצת ביקורת. החוקרים בחנו את בדיקות הדם של המשתתפים לנוכחות של נוגדנים ל- tissue transglutaminase, סמן ספציפי ורגיש של מחלת צליאק, וכן נוגדנים ל- gliadin. הילדים האוטיסטים נבדקו גנטית גם למחלת הצליאק המקושרת לאללים HLA-DQ2 ו- HLA-DQ8.
מהבדיקות עולה כי ילדים עם אוטיזם הראו רמות גבוהות באופן מובהק של IgG ל- gliadin, בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה. רמות ה- IgG היו גבוהות גם בהשוואה לאחיהם של הילדים האוטיסטים, אך הפער כאן לא הגיע למובהקות סטטיסטית. החוקרים כותבים כי מצאו שהתגובה של הנוגדנים ל- IgG antigliadin היתה גדולה יותר אצל הילדים האוטיסטים שסבלו מתסמיני GI, בהשוואה לילדים ללא תסמינים. לא נרשם פער בתגובה של ה- IgA ל- gliadin באף אחת משלושת הקבוצות. בנוסף, רמות של סמנים ספצפים סרולוגית למחלת הצליאק, כמו נוגדנים ל- deamidated gliadinול-TG2 לא היו שונים בין המטופלים ובין קבוצת הביקורת. כמו כן לא נמצא קשר בין רמות מוגברות של נוגדני antigliadin ונוכחות של HLA-DQ2 ו – -DQ8.
החוקרים כותבים כי לממצאים אין עדיין כמעט השלכות טיפוליות רלוונטיות; לדעתם מוקדם לדבר על טיפול שינבע מהמחקר ישירות, ויש צורך בשימוש בעוקבה גדולה יותר. התצפיות מהמחקר הזה מצביעות על מומים חיסוניים או של הפרעות במערכת העיכול, והקשר שלהן לתסמיני GI באוטיזם. הבנה טובה ובהירה יותר של ההבדלים החיסוניים בילדים המושפעים עשויה להביא להכרה רמזים לגבי המכניזם שמאחורי האוטיזם, כמו מעורבות פוטנצילית של המערכת החיסונית, והרמזים הללו עשויים בתורם להביא לטיפולים אפשריים , כמו נסיון לשים למטרה את אותן פעולות ודרכים של מערכת החיסון. החוקרים מוסיפים כי סיווג של המולקלה הגדולה של גלוטן בתגובה הנצפית של הנוגדנים עשויה לספק ביומרקרים שיכולים לזהות את תת הקבוצה שתגיב לאותן דרכי טיפול.
PLoS ONE 8(6): e66155
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!