להמשך טיפול אחזקה ב- Pemetrexed(אלימטה) תועלת הישרדותית בחולים עם ממאירות מתקדמת מסוג NSCLC (Nonsmall Cell Lung Carcinoma), בהשוואה לפלסבו, כך עולה מניתוח סופי של שיעורי ההישרדות בחולים שלקחו חלק במחקר PARAMOUNT.

בחולים ששרדו לאחר חציון מעקב של 24.3 חודשים, טיפול ב- Pemetrexed הביא לירידה משמעותית של 22% בסיכון לתמותה (p=0.195).

המשך טיפול אחזקה ב- Pemetrexed הביא גם לחציון הישרדות ארוך יותר משמעותית בהשוואה לפלסבו (13.9 לעומת 11.0 חודשים, יחס סיכון לא-מתוקן של 0.78, p=0.195). התועלת ההישרדותית תועדה במגוון אוכלוסיות חולים.

בנוסף, שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת היו ארוכים יותר משמעותית עם Pemetrexed, בהשוואה לפלסבו (58% לעומת 45%), וכך גם שיעורי ההישרדות לאחר שנתיים (32% לעומת 21%).

מחקר PARAMOUNT הינו המחקר הגדול הראשון שמצא כי המשך טיפול אחזקה עשוי להביא לעליה בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בחולים עם ממאירות מתקדמת מסוג NSCLC. תוצאות המחקר הוצגו תחילה בכנס השנתי של ASCO בשנת 2011.

מדגם המחקר כלל 939 חולים עם ממאירות מתקדמת מסוג NSCLC, כל המשתתפים קיבלו ארבעה מחזורי טיפול סטנדרטי עם Pemetrexed ו-Cisplatin להשראת הפוגה של המחלה. לאחר מכן, חולים בהם לא תועדה התקדמות של המחלה עם מצב תפקודי טוב (ECOG של 0 או 1) חולקו באקראי לטיפול אחזקה ב- Pemetrexed במינון 500 מ”ג למ”ר ביום 1 מבין 21 ימי טיפול (359 חולים) או פלסבו (180 חולים).

חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 4.1 חודשים בקבוצת הטיפול ב- Pemetrexed ו-2.8 חודשים בקבוצת הפלסבו. המשך טיפול אחזקה ב- Pemetrexed הביא לירידה משמעותית של 38% בסיכון להתקדמות המחלה (p=0.00006).

חלק מהחולים עשויים לסבול מרעילות התרופה בזמן טיפול אינדוקציה, וייתכן ויש מקום לנסות הפסקה של הטיפול. עם זאת, חולה עם תגובה טובה לטיפול וללא רעילות משמעותית הוא מועמד טוב לטיפול אחזקה.

החוקרים מסבירים כי חלק מהמחקרים להערכת טיפול אחזקה ב-NSCLC בחרו בתרופה שונה לשלב האחזקה מזו ששימשה בשלב האינדוקציה, בעוד שאחרים השתמשו באותה תרופה שנמצאה יעילה בשלב האינדוקציה לשלב האחזקה.

מבין 939 החולים שנכללו בשלב האינדוקציה (מנובמבר 2008 עד אפריל 2010), ב-700 חולים (75%) המחלה הייתה תחת שליטה (תגובה של הגידול או מחלה יציבה) ו-637 (68%) השלימו ארבעה מחזורי טיפול ב- Pemetrexed ו-Cisplatin. בקבוצה זו, 539 חולים חולקו באקראי לטיפול אחזקה.

במהלך המחקר תועדו 256 מקרי תמותה (71.3%) בקבוצת הטיפול ב- Pemetrexed ו-141 מקרי תמותה (78.3%) בקבוצת הפלסבו. מרבית החולים בקבוצת Pemetrexed ופלסבו קיבלו לפחות מחזור אחזקה אחד לפני עצירת הטיפול (99.4% לעומת 98.9%). בנוסף, חציון של ארבעה מחזורי טיפול אחזקה תועד בשתי הקבוצות.

החוקרים מצאו כי שיעורי ההישרדות הכוללים מתחילת טיפול האינדוקציה, בניגוד להקצאה האקראית לטיפול אחזקה, היה עקבי עם ניתוח הנתונים הראשוני. לא זוהה שינוי ביחס הסיכון וחציון ההישרדות הכולל משלב האינדוקציה עמד על 16.9 חודשים בקבוצת הטיפול ב- Pemetrexed ו-14 חודשים בקבוצת הפלסבו.

שיעור תופעות הלוואי בדרגה 3/4 על-רקע הטיפול התרופתי (אנמיה, נויטרופניה ועייפות) היה גבוה יותר משמעותית עם Pemetrexed בהשוואה לפלסבו, אם כי עמד על פחות מ-7% בכל מקרה. שיעור תופעות לוואי בדרגה נמוכה, כולל אנמיה, נויטרופניה, עייפות, בחילות, הקאות, מוקוזיטיס/סטומאטיטיס או חוסר תאבון היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב- Pemetrexed.

J Clin Oncol. Published online July 8, 2013

לידיעה במדסקייפ