ממחקר חדש עולה כי תוצאות תפקודי הראיה שלושה ימים או פחות לאחר ניתוח קטרקט מהוות סמן טוב לתוצאות ארוכות הטווח ועשויות לשמש כמדד לאיכות הניתוח באזורים בעולם בהם מעקב ממושך יותר אינו נפוץ.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קטרקט הינה הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון ברחבי העולם. התערבות ניתוחית הינה דרך טיפול יעילה מאוד, כאשר ב-90% מהחולים הראיה המתוקנת עמדה על 6/12 או טוב יותר עם מנתח טוב.
עם זאת, במרפאות במדינות מתפתחות לעיתים קרובות אין נתוני מעקב ארוך-טווח, הנדרשים להערכת כישורי המנתחים. בחלק מהמדינות, שיעורי מעקב במשך שבועות עד חודשים לאחר ניתוח עשויים להיות נמוכים סביב 20-30%.
לדברי החוקרים, במדינות מתפתחות מצפים שחולים ישובו 4-5 פעמים לביקורי מעקב. מעקב מסוג זה עשוי להיות קשה מאוד לחולים במדינות מתפתחות, הנאבקים בכבישים קשים, העדר תחבורה, או חוסר כסף, בין היתר.
40 בתי חולים ב-11 מדינות ברחבי אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית סיפקו נתונים אודות 40-120 חולים שתוכננו לניתוח קטרקט. הערכות לפני הניתוח כללו בדיקת עיניים עם מנורת סדק והרחבת אישונים, כמו גם מדידות של חדות הראיה הטובה ביותר. בדיקות מוקדמות לאחר הניתוח נערכו בתוך 72 שעות מהניתוח, ביחד עם השחרור מבית החולים במרבית המרכזים. בחולים ששבו 40 ימים, או יותר, לאחר הניתוח, נערכו בדיקות נוספות. בחולים שלא שבו לאחר 40 ימים, הצוות הרפואי השתמש בתמריצים דוגמת שיחות טלפון ומימון נסיעות לעודד את החולים לבוא לביקורות, ולאחר שלושה חודשים, הרופאים החלו בביקורי בית לחולים שעדיין לא שבו לביקורת. בסופו של דבר, בכל המרכזים שיעורי המעקב עלו על 90%, למעט אינדונזיה, שם שיעורי המעקב עמדו על 86%.
בתי החולים המשתתפים גייסו סך הכל 3,708 חולים בגיל ממוצע של 68 שנים. ניתוח קטרקט עם חתך קטן בוצעו ב-2,297 חולים (63%), Phacoemulsification בוצעו ב-782 חולים (21%) והסרת קטרקט (Extracapsular או Intracapsule) בוצעו ב-593 חולים (16%). לא היו נתונים אודות סוג הניתוח שעברו 36 חולים. בדיקות מוקדמות לאחר הניתוח נערכו ב-3,062 מבין 3,601 חולים (85%). מבין 3,708 החולים במדגם המקורי, 3,441 חולים (93%) עברו בדיקות סופיות 40 ימים, או יותר, לאחר הניתוח.
תוצאות תפקודי הראיה בין הבדיקות בשלב מוקדם ובשלב מאוחר לאחר הניתוח עמדו בקורלציה משמעותית, הן בכלל המדגם והן בחולים ששבו לבדיקות מעקב לא-מתוכננות. בבתי חולים עם שיעור נמוך מ-50%, או אף נמוך מ-30%, של חולים ששבו לביקורות לא-מתוכננות זוהתה קורלציה בתוצאות הראיה לאחר הניתוח בין חולים אלו ובין כלל החולים בהם נערכה בדיקה סופית.
החוקרים שיערו כי חולים ששבו לביקורות לא-מתוכננות לא היוו מדגם מייצג של כלל החולים. מהנתונים עולה כי אלו ששבו לביקורות מהווים מדגם מייצג, כאשר הממצא הנ”ל נותר גם בבתי חולים בהם שיעורי חזרת חולים לביקורות היו נמוכים מ-50% או 30%.
מהממצאים עולה כי ניתן להעריך את איכות הטיפול עם נתונים שניתן לאסוף בקלות גם באזורים לא מפותחים, בהם נערכים ניתוחי קטרקט בגישה ישנה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!