ההשפעה של טיפול להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בהורים על התנהגות הילדים (מתוך הכנס השנתי ה-53 מטעם New Clinical Drug Evaluation Unit)

טיפול תרופתי בהורים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) מביא לשיפור בכישורי ההורות שלהם, בעיקר במידה וילדיהם סובלים גם כן מההפרעה.

במחקר קטן שכלל 38 זוגות של הורים-ילדים עם ADHD, הטיפול בהורים ב-LDX (Lisdexamefatmine Dimesylate) הביא לשיפור ביכולתם לסייע לילדיהם להכין את שיעורי הבית וכן הביא לאינטראקציה טובה יותר עם ילדיהם, באופן חיובי יותר. בעקבות זאת, כך לפי תוצאות המחקר, חל שיפור בהתנהגות של הילדים.

החוקרים גייסו למחקר 38 הורים שענו על הקריטריונים ל-ADHD, אך מעולם לא קיבלו טיפול תרופתי, וכן היו הורים לילדים עם ADHD. מבין 38 הזוגות שנכללו במחקר, 26 סיימו את תקופת המחקר.

כל המבוגרים אובחנו עם ADHD לפי הקריטריונים המקובלים והיו הורים לילדים בגילאי 5-15 שנים עם ADHD. המבוגרים טופלו תחילה ב-LDX תוך התאמת המינון, במהלך שלושה שבועות.

בשלב הראשון של המחקר, הזוגות השלימו שתי אינטראקציות בתנאי מעבדה, אחת כאשר ההורה נטל טיפול סמוי במינון אופטימאלי של LDX, והשנייה תחת פלסבו. הילדים לא קיבלו טיפול תרופתי בשני המקרים.

האינטראקציות כללו הכנת שיעורי בית, משחק, ודיון משפחתי בנוגע לפתרון בעיות, בהתאם לגילאי הילדים. פעילויות אלו צולמו במטרה לתעד התנהגויות חיוביות ושליליות של ההורים והילדים.

בשלב השני של המחקר, ההורים חולקו באקראי להמשך טיפול סמוי, במינון אופטימאלי של LDX או פלסבו, למשך חודש נוסף, ולאחר מכן הזוגות הוזמנו שוב לאינטראקציה אחרונה.

החוקרים מדווחים כי בשלב הראשון זוהתה ירידה משמעותית בתסמיני ADHD בהורים, אך למרות זאת, לא חל שינוי כלשהו בהתנהלות שלהם כהורים. עם זאת, זוהתה ירידה משמעותית בהתנהגות השלילית של היל במהלך משימת הכנת שיעורי בית.

אולם, בשלב השני של המחקר, ההורים שקיבלו טיפול רציף ב-LDX השתמשו הרבה יותר במחמאות, הגיבו באופן מילולי יותר לילדיהם והפחיתו את היקף מתן הפקודות, בהשוואה להתנהגותם במהלך השלב הראשון של המחקר. בנוסף, ההורים שטופלו באופן רציף ב-LDX שיבחו הרבה יותר את ילדיהם, אך בקרב המטופלים בפלסבו לא חל שינוי בנקודה זו.

ההורים דיברו פחות, בעיקר במהלך משימת הכנת שיעורי בית, ואת מה שהיה להם להגיד, אמרו בטון חיובי יותר. במידה והילד ביקש לדבר, ההורים נטו יותר להגיב בתוך פרק זמן קצר יותר. מעניין לציין כי הילד התנהג טוב יותר.  אמנם הילדים לא קיבלו טיפול תרופתי, אך השיפור בהתנהגות הילדים, רק עם הוספת טיפול תרופתי להורים, היה גבוה כמעט כאילו הטיפול ניתן להם.

New Clinical Drug Evaluation Unit 53rd Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Darzalex Faspro לטיפול במיאלומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Darzalex Faspro לטיפול במיאלומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הרחבת ההתוויה למתן Darzalex Faspro (או Daratumumab ו-Hyaluronidase-fihj) בשילוב עם Bortezomib, Lenalidomide ו-Dexamethasone כטיפול אינדוקציה ומיצוק בחולים מתאימים להשתלה עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה. האישור התקבל לאחר סקירה מועדפת ומבוסס על נתוני יעילות ובטיחות ממחקר PERSEUS בתווית-פתוחה, שכלל 709 חולים מתחת לגיל 70 שנים […]

  • הנציבות האירופית אישרה את Faricimab לטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית אישרה את Faricimab לטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית (European Commission) אישרה את הטיפול ב- Faricimabבחולים עם הפרעת ראיה משנית לבצקת מקולארית עקב חסימת וריד רשתית, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת התרופות רוש. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Faricimab לטיפול בבצקת מקולארית לאחר חסימת וריד רשתית במהלך חודש אוקטובר בשנת 2023. דובר של חברת התרופות מסר […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול אימונותרפי כנגד סרקומה סינוביאלית מתקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול אימונותרפי כנגד סרקומה סינוביאלית מתקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ ל-Afamitresgene Autoleucel לטיפול בחלק מהמבוגרים עם סרקומה סינוביאלית לא-נתיחה או גרורתית. ההתוויה החדשה נוגעת לחולים שקיבלו בעבר טיפול כימותרפי, נמצאו חיוביים ל-HLA-A*02:01P, HLA-A*02:02P, HLA-A*02:03P, או HLA-A*02:06P ובהם הגידול הדגים ביטוי אנטיגן MAGE-A4. Afamitresgene Autoleucel הינו טיפול אימונותרפי מבוסס תאי T מכוון גנטית ל-MAGE-A4 (או […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nature Mental Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים המפתחים סוכרת מסוג 1 במהלך הילדות מצויים בסיכון מוגבר למספר הפרעות פסיכיאטריות בשלב מאוחר יותר בחייהם, כולל הפרעות חרדה ושימוש בחומרים. מחקרים קודמים הדגישו את הקשר בין הפרעות פסיכיאטריות ובין סוכרת במגוון קבוצות גיל, אך אלו כללו הגדרה […]

  • היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Headache and Pain מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי Atogepant (קיוליפטה) מהווה טיפול יעיל ונסבל היטב למניעת מיגרנה, כולל מיגרנה אפיזודית וכרונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן שיטתי את היעילות והבטיחות של Atogepant, אנטגוניסט של CGRP, למניעת מיגרנה על-בסיס תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים. החוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה