ע”פ מחקר חדש מה-Acta Neurol Scand שבחן תוצאות הטיפול
ב-tPA באירועי שבץ בקשישים מעל גיל 80 , יש מקום לטיפול גם באוכלוסיה זו תוך נקיטת אמצעי זהירות במידה ומשך הזמן מהאירוע גדול.
ברקע מסבירים החוקרים כי למרות שמטופלים מעל גיל 80 לא נכללו במחקרים הקליניים הרנדומליים של tPA לטיפול בשבץ איסכמי אקוטי (AIS), מרכזים רבים מטפלים באוכלוסיה זו. מטרת החוקרים הייתה לבחון אם גיל מעל 80 הוא גורם חיזוי עצמאי לתוצאות קליניות לאחר tPA .
החוקרים עקבו אחר 77 מטופלים עוקבים מעל גיל 80 ואחר 83 מטופלים מתחת לגיל 80 שטופלו ב-tPA בתוך4.5 שעות מאירוע ה-AIS .
המשתנים הבסיסיים של המשתתפים נותחו באמצעות רגרסיה רב שלבית עבור שלושה תוצאים:
1. דימום תוך מוחי סימפטומטי (sICH ) .
2. מוות
3. תוצאה תפקודית בסולם 0-1 לאחר 3 חודשים מהאירוע.
החוקרים מדווחים כי גיל מעל 80 היה קשור לסיכון מוגבר ל-sICH עם סיכון יחסי של פי 18.2 (בטווח בין 1.0-324.1 , p=0.048) , ומוות עם סיכון יחסי של פי 3.3 (בטווח בין 1.2-9.1 , P=0.018 ), אך לא עם רמת התוצאה התפקודית לאחר 3 חודשים.
גורמים אחרים שהיו קשורים לתמותה מוגברת כללו:
- משך זמן ארוך יותר עד למתן הטיפול (יחס של 1.007 לכל דקת זמן , בטווח של 1.00-1.015 , P=0.047)
- ציון NIHSS (ר”ת של National Institutes of Health Stroke Scale ) גבוה יותר עם יחס סיכון של פי 1.12 לכל עליה בנקודה
- שבץ בעבר , יחס של פי 4 בטווח בין 1.2-13.7, p=0.03 .
גורמי חיזוי לתפקוד טוב לאחר 3 חודשים היו זמן המתנה קצר יותר בין האירוע לטיפול ב-tPA , עם יחס סיכון של 0.99 בטווח של בין 0.98-1.00, P=0.02 , וציון NIHSS נמוך יותר עם יחס סיכון של 0.8, בטווח שבין 0.74-0.87 , p<0.001 .
החוקרים מסכמים כי גיל מעל 80 עשוי להיות גורם סיכון עצמאי ל-sICH ומוות במהלך שלושת החודשים הראשונים מאז הטיפול ב-tPA עבור AIS , אך לגיל אין השפעה על הסיכוי להשיג תפקוד טוב.
המלצת החוקרים היא כן לטפל במטופלים מעל גיל 80 עם tPA , אך להיות זהיר במידה והזמן מתחילת האירוע (OTT) הוא ארוך.
Acta Neurol Scand. 2013 May;127(5):309-15
הערת מערכת: בעידן שבו כולם מדברים על רפואה מותאמת אישית נראה שגם בסוגייה מעין זו יש לבצע שיקול אינדבדואלי לכל חולה. כולנו מכירים אנשים בגילאים מאוד מבוגרים, הרבה מעל 80 (יש לנו אפילו נשיא כזה..) שגילם הביולוגי כנראה צעיר יותר מ”צעירים” בני 65 ו-70 עם מחלות רקע וגורמי סיכון רבים נוספים, ויש ודאי מקום לקחת זאת בחשבון.
כמובן שהמחקר שייתן מענה טוב יותר יהיה כזה שישווה בין מתן tPA לטיפול שמרני בלבד בגילאים מעל 80. הרושם הוא, גם על בסיס מחקרים התערבותיים ופולשניים בתחום הקרדיווסקולרי באוכלוסיות בגילאים אלה שההתערבות שנמצאת יעילה בקרב צעירים יותר תהיה גם כזו עבור הקשישים יותר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!