סקירה שיטתית ומטה אנליזהמעניינת המתפרסמות כעת ב-STROKE ניתחה את גורמי הסיכון התורמים לשבץ במטופלים עם AF אשר נוטלים טיפול נוגד קרישה פומי באמצעות וורפרין (קומדין).
המחברים מציינים שלמרות שהטיפול בוורפרין מפחית את הסיכון לשבץ ולתמותה במטופלים עם AF, חלק מהמטופלים עדיין עובר שבץ. הסקירה והמטה-אנליזה כללו מחקרים קליניים רנדומליים אחרונים (לאחר 2002) והמטרה הייתה לנסות לזהות תתי קבוצות אשר נשארים בסיכון גבוה יחסי על אף הטיפול בנוגד הקרישה. בסה”כ נכללו באנלזיה למעלה מ-58,000 איש. הסיכון לשבץ לשנה היה נמוך יחסית תחת טיפול ונע בין 1.1% ל-2.74% . להלן תתי הקבוצות שנמצאו בסיכון מוגבר לשבץ תחת הטיפול בקומדין:
- גיל מעל 75 (סיכון יחסי 1.46 , מובהק סטטיסטי בטווח בין 1.25-1.69)
- מין נקבה (סיכון יחסי 1.3, בטווח של בין 1.15-1.49)
- היסטוריה של שבץ או TIA (סיכון יחסי 1.85, טווח 1.32-2.6)
- מטופלים נאיבים לטיפול קודם לאנטגוניסטים של ויטמין K
- מטופלים עם הפרעות כליה בינוניות וחמורות (סיכון יחסי 1.54 ו-2.22 בהתאמה)
- מטופלים עם שימוש קודם באספירין (סיכון יחסי 1.19, טווח 1.04-1.37)
- מטופלים מהגזע האסייתי (סיכון יחסי 1.7 , טווח 1.42-2.03 )
- מטופלים בציון CHADS2 מעל 3 (סיכון יחסי 1.64, טווח 1.18-2.27)
המחברים מסכמים שזיהוי גורמי הסיכון לשבץ על אף טיפול בוורפרין עשוי לסייע בהערכת הסיכון וזיהוי החולים שבסיכון גבוה. המחברים מציינים שאין וודאות שגורמי סיכון אלה ישימים גם למטופלים בנוגדי הקרישה החדשים.
Stroke; published early online 12th March 2013
הערת המערכת: מכיוון שהיתרון הקליני המשמעותי ביותר בנוגדי הקרישה החדשים, בהשוואה לוורפרין, הוא הסיכון הנמוך יותר (ירידה של כ-50% בסיכון) בדימום התוך המוחי, נראה שעבודה שתצביע על גורמי הסיכון המובילים לדימום תוך מוחי תחת וורפרין תוכל לסייע בבחירת החולים המתאימים ביותר לטיפול בנוגדי הקרישה החדשים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!