למטופלים שאובחנו לראשונה עם פרפור פרוזדורים (AF, atrial fibrillation ) שאינו מסתמי , מוצעות היום כמה אפשרויות לטיפול נוגד קרישה. מחקר חדש ופרוספקטיבי מציע כי בחירה באחד מנוגדי הקרישה חדשים שאיננו מצריך בדיקות נוספות לאיזון כפי שנדרש בדרך כלל במתן של warfarin (קומדין) עשוי לקצץ במנין השעות ואפילו יותר מיום מתקופת האשפוז.
ב-36 מטופלים שאושפזו בשל AF שאך אובחן, 18 המטופלים שקיבלו את התרופה dabigatran etexilat (פרדקסה) עזבו את בית החולים יום מוקדם יותר, בממוצע, מאשר המחצית השניה שקיבלה טיפול סטנדרטי בנוגדי קרישה. הקבוצה כולה עברה בדיקות סקר לסינון אנשים שסבלו ממחלות חמורות במקביל או ממצבים שהיו עשויים להשפיע על שהותם בבית החולים. המשתתפים בשתי קבוצות הטיפול היו דומים מבחינת גילם, מינם וציוני ה– CHADS2 ולא ניכר הבדל בחומרת מצבם או באירועים במהלך האשפוז כמו דימום ולא היו סיבוכים אמבוליים.
החוקרים מסבירים כי איזון הטיפול בוורפרין עשוי לקחת כמה ימים. . בקבוצת הוורפרין 10 מטופלים קיבלו טיפול ביניים באמצעות enoxaparin (קלקסן) ועוד 7 באמתעות הפרין לא מופרד. בנוסף לתהליך התחלת הטיפול בקומדין, המינון האופטימלי למטופל דורש טיטרציה מונחה על ידי בדיקות קרישה
בתרופות נוגדות הקרישה הפומיות החדשות אין כידוע צורך בטיפול מגשר או התאמת מינון. להלן הנתונים המרכזיים שנבחנו במחקר:
משך מתו טיפול נוגד קרישה ומשך אישפוז
End point |
טיפול סטנדרטי, n=18 |
Dabigatran, n=18 |
p |
משך הזמן של הטיפול נוגד הקרישה באישפוז (חציון ימים) |
4.0 |
2.0 |
<0.001 |
משך שהייה ממוצע באישפוז |
86 |
60.4 |
<0.05 |
משך שהייה חציוני באישפוז בשעות |
75.5 |
49.4 |
<0.01 |
המחברים מציינים כי תרופת ה- dabigatran היתה עקבית עם הנחיות הטיפול ולא ניתנה לחולים עם אי ספיקת כליות או ספיקת כליות בעייתית. קצב פינוי הקריאטנין היה מובחן בתחילת המחקר, כשבמטופלים שקיבלו קומדין קצב הפינוי היה 50 מ”ל לדקה, ו-68 מ”ל/דקה באלו שקיבלו מעכבי טרומבין ישירים.
American College of Cardiology 2013 Scientific Sessions, March 10, 2013; San Francisco
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!