גרייה מוחית עמוקה (DBS) בחולי פרקינסון עדיפה על טיפול תרופתי בחולי פרקינסון עם סיבוכים מוטריים מוקדמים (NEJM)

מוח גירוי חשמלי

תוצאותיו של מחקר קליני שמתפרסם היום בכתב העת הרפואי  The New England Journal of Medicine מעידות שטיפול בגרייה מוחית עמוקה (DBS -תוך שימוש באקטיבה של חברת מדטרוניק)  מציע יתרונות בולטים בהשוואה לטיפול התרופתי הטוב ביותר הקיים, לחולי פרקינסון עם סיבוכים מוטוריים מוקדמים של המחלה.

זהו הניסוי הקליני המבוקר והאקראי הראשון בהיקף רחב, שנערך במספר רב של מרכזים רפואיים, להערכת מצבם של חולי פרקינסון עם סיבוכים מוטוריים מוקדמים. הניסוי הקליני עקב במשך שנתיים אחר מצבם של 251 חולי פרקינסון ב-17 בתי חולים בגרמניה וצרפת . מהמחקר עולה כי לאחר שנתיים של טיפול בגרייה מוחית עמוקה אקטיבה ששולב עם הטיפול התרופתי הטוב ביותר, חל  שיפור ממוצע של 26% באיכות חייהם של המטופלים (p=0.002 ), בהשוואה לחולים שקיבלו רק את הטיפול התרופתי הטוב ביותר, אצלם לא דווח על כל שיפור.

ממצאים מרכזיים נוספים של מחקר EARLYSTIM לאחר שנתיים:


  • שיפור של 53% בכישורים המוטוריים (במצב OFF,  בו למרות נטילתן, התרופות אינן משפיעות) אצל חולים שטופלו בגרייה מוחית עמוקה-DBS של מדטרוניק בהשוואה למשתתפים שקיבלו את הטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד שאצלם לא חל כל שיפור .

  • שיפור של  30% בפעילויות יומיומיות כמו דיבור, כתיבה, התלבשות והליכה אצל חולים שטופלו באקטיבה של מדטרוניק, בעת שהיו במצב OFF (“ללא תרופות”), בהשוואה לירידה של 12% בקרב חולים שקיבלו את הטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד.

  • שיפור של 61% בסיבוכים הנגרמים ע”י לבודופה לרבות הפרעות בתנועה (דיסקינזיה) ותנודות ביכולת התנועתית אצל חולים שטופלו בגרייה המוחית העמוקה של מדטרוניק לאחר שנתיים, בהשוואה להחמרה של % 13 בקרב החולים שקיבלו את הטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד.

  • הפחתה של 39% במינון היומי המקביל למינון לבודופה בקבוצה שטופלה באקטיבה של מדטרוניק לעומת הגדלה של 21% במינון החומי לחולים שקיבלו את הטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד .

החוקרים מציינים כי  גרייה מוחית עמוקה משמשת כיום לטיפול בחולי פרקינסון בשלבים המתקדמים של המחלה, כאשר מופיעים סיבוכים מוטוריים מגבילי תנועה הנגרמים עי” לבודופה ולא ניתן עוד לטפל בהם בהצלחה בתרופות בלבד. משתתפי המחקר EARLYSTIM חוו בממוצע 7.5 שנים של תסמיני פרקינסון, כחמש שנים פחות מאשר משתתפי ניסויים קודמים, מה שאיפשר לחוקרים לבדוק את יתרונות הטיפול באקטיבה עם הופעתן של התנודות וההפרעות ביכולת התנועתית, אך המיומנות התעסוקתית והנפשית עדיין שמורה. החולים שנרשמו למחקר היו בשלב מוקדם יותר של המחלה לפי תבחיני המוגבלות בסולם Hoehn & Yahr , מדד מקובל לתיאור התקדמות התסמינים של חולי פרקינסון.

בנוסף, כותבים החוקרים כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות המחקר במדדי הבטיחות העיקריים של המחקר, כמו רווחה נפשית וזיכרון או בשכיחות הכוללת של תופעות לוואי. בהשוואה לטיפול התרופתי הטוב ביותר, יותר חולים בקבוצת הגרייה המוחית העמוקה סבלו מתופעות לוואי קשות. פרופיל בטיחות זה דומה בסוגו ובתדירותו לטיפול בגרייה מוחית עמוקה-אקטיבהשל מדטרוניק בפרקינסון.

NEJM, Feb 14, 2013

בהודעה לתקשורת מטעם חברת מדטרוניק מצוטטים מס’ מומחים ובכיר במדטרוניק המתייחסים למימצאי המחקר :

“תוצאות אלה מעידות על תפנית ביכולת הטיפול בחולי פרקינסון ומוכיחות שטיפול בגרייה מוחית עמוקה יכול לשפר את איכות חיי החולים אפילו בשלבים המוקדמים יותר של המחלה, כאשר תסמיני המחלה המוטוריים כמו תנודתיות ביכולת התנועה ותנועות בלתי רצוניות רק מתחילים, שלב שבו המטפלים מסתמכים בדרך כלל על תרופות בלבד,” אמר גונתר דוישל, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת כריסטיאן אלברכטס בקיל, והחוקר המוביל את מחקר ה- EARLYSTIM בגרמניה.

“התוצאות מאפשרות לרופאים לטפל בגרייה מוחית עמוקה, ללא חשש, בחולים העומדים בקריטריוני המיון כבר בשלב המוקדם של המחלה,” אמר איב אג’יד, פרופסור לנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי פיטייה-סלפטרייר בפריז והחוקר המוביל את מחקר ה- EARLYSTIM בצרפת.

“מדובר בפיתוח חדש ומסעיר בניהול מחלת הפרקינסון. המחקר מראה שטיפול בגרייה מוחית עמוקה בחולי פרקינסון בשלבי המחלה המוקדמים לא רק בטוח, אלא גם מספק לחולים יתרונות טיפוליים שעולים על הניהול התרופתי הטוב ביותר. במלים אחרות, חלון הזמן שבו ניתן להעניק לחולים טיפול באקטיבה התרחב,” אמר לות’אר קרינקה, Ph.D. , סגן נשיא ומנכ”ל תחום גרייה מוחית במחלקת הנוירומודולציה של מדטרוניק. “מדטרוניק מחויבת לתמוך במחקרים כמו EARLYSTIM , המייצג שיתוף פעולה מיוחד במינו בין התעשייה לאקדמיה.”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 חלה ירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר בתוך שלושה חודשים מהתחלת ניטור באמצעות מד סוכר רציף, ללא תלות בטיפול באינסולין, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו ניצוח רטרוספקטיבי של נתונים ממאגר Optum Market Clarity Database והתמקדו במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    מערכת בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של דימום ממעי דק (The Lancet Digital Health)

    בדיקת קפסולה בעזרת בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחון מדויק ומהיר יותר של נגעים מדממים במעי הדק, בהשוואה לבדיקה סטנדרטית, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Digital Health. במסגרת המחקר גויסו מ-14 מרכזים רפואיים חולים עם חשד לדימום ממעי דק אשר השלימו בדיקת קפסולה אנדוסקופית של המעי הדק עם מערכת NaviCam […]

  • תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לפענוח תפקודי ריאות משפרת דיוק אבחנתי (Am J Respir Crit Care Med)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Thoracic Society International Conference עולה כי תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית לפענוח עקומות תפקודי ריאות הובילה לקביעת אבחנות בצורה מדויקת יותר ע”י רופאי משפחה. החוקרים מסבירים כי רופאים משפחה לעיתים קרובות אינם חשים בנוח להשלים ולפענח בדיקת תפקודי ריאות לאור העדר הכשרה וניסיון מספקים. במחקר הנוכחי הם ביקשו […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה