מתוצאות סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהדורת דצמבר של כתב העת Canadian Journal of Ophthalmology עולה כי פלאורוקינולונים מהווים טיפול אמפירי ראשוני טוב בחולים עם דלקת חיידקית של הקרנית.
החוקרים ערכו חיפוש ב-13 מחקרים השוואתיים להכללה בסקירה: שמונה מחקרים פרוספקטיביים אקראיים וחמישה מחקרים לא-אקראיים. שניים מבין המחקרים האקראיים היו מחקרים רב-מרכזיים גדולים, שכללו 28 מרכזי מחקר, וששת המחקרים האחרים כללו מרכז רפואי אחד או שניים.
מבין המחקרים האקראיים, ארבעה סדרות מקרים ערכו השוואה בין חולים שטופלו בפלאורוקינולונים עם מקרים היסטוריים ו/או קבוצה לא-אקראית של חולים שטופלו בו-זמנית במשטר אנטיביוטי מועשר.
הצלחה טיפולית הוגדרה כריפוי שאירע במהלך קבלת הטיפול המוקצה; כשלון טיפול הוגדר במקרים בהם היה צורך להחליף טיפול בשל החמרה במצב החולה או העדר שיפור.
במטה-אנליזה להערכת יעילות הטיפול זוהו הבדלים לא-משמעותיים בין פלאורוקינולונים ובין טיפול סטנדרטי, עם נטייה לטובת פלאורוקינולונים. מניתוח סטטיסטי עלה כי יחס הסיכויים עמד על 1.473 בכל המחקרים האקראיים ולא-אקראיים, על 2.374 במחקרים לא-אקראיים, על 1.050 במחקרים אקראיים ועל 1.199 במחקרים אקראיים שכללו רק חולים עם זיהום חיידקי מאושר מיקרוביולוגית.
ארבעת המחקרים הגדולים ביותר בחנו את הסבילות המקומית לטיפול מקומי. במחקר אחד, החולים דיווחו על תחושת שריפה ו/או עקצוץ חמורות יותר לאחר טיפול אנטיביוטי מעושר, בהשוואה למטופלים בפלאורוקינולונים. במחקר אחר, החולים דיווחו על פחות אי-נוחות לאחר טיפול בציפרופלוקסצין בהשוואה לטיפול סטנדרטי ובמחקר אחר להערכת אופלוקסצין שיעור החולים שפיתחו רעילות לטיפול אנטיביוטי סטנדרטי היה גבוה פי חמש.
מחקר אחד מצא סימנים לאי-סבילות מקומית בארבעה חולים בלבד, כולם קיבלו טיפול אנטיביוטי מועשר.
סקירה רטרוספקטיבית זיהתה תשעה סיבוכים מג’וריים (16.7%) בקרב 54 חולים שטופלו בפלאורוקינולונים, בהשוואה לשני סיבוכים מג’וריים בלבד (2.4%) ב-84 חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מועשר.
על-בסיס נתונים אלו, נראה כי סביר לשקול מתן פלאורוקינולונים כטיפול אמפירי ראשוני במרבית המקרים החשודים לדלקת חיידקית של הקרנית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!