במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מתפרסמים ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות החיים מלווה בסבירות גבוהה יותר להפוגה חלקית של סוכרת מסוג 2, בהשוואה לטיפול תומך בסוכרת והדרכה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין התערבות אינטנסיבית ארוכת טווח להפחתת משקל ובין הופעת הפוגה של סוכרת מסוג 2 למצב קדם-סוכרתי או ערכי סוכר תקינים.

החוקרים התבססו על מחקר אקראי ומבוקר בן ארבע שנים שהשווה בין התערבות אינטנסיבית לאיזון אורחות החיים ובין טיפול תומך בסוכרת בליווי הדרכה. מדגם המחקר כלל כ-4,500 מבוגרים חולי סוכרת, עם מדד מסת גוף של 25 ומעלה, וסוכרת מסוג 2.

המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות אינטנסיבית, שכללה קבוצה שבועית וייעוץ פרטני במהלך ששת החודשים הראשונים ולאחר מכן שלושה מפגשים בחודש במהלך ששת החודשים הבאים וקשר פעמיים בחודש עם פגישה קבוצתית וקמפיינים בשנים 2-4 (2241 משתתפים) או לקבוצת ייעוץ והדרכה בנושא סוכרת, שהציעה שלושה פגישות קבוצתיות בשנה בנושאי תזונה, פעילות גופנית ותמיכה חברתית (2262 משתתפים).

התוצא העיקרי של המחקר היה הפוגה חלקית או מלאה של סוכרת, שהוגדרה כמעבר ממענה על קריטריוני סוכרת למצב קדם-סוכרת או רמות סוכר שאינן בטווח הסוכרת.

מהתוצאות עולה כי התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות החיים הביאה לירידה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף, בהשוואה לטיפול תומך בסוכרת, הן לאחר שנה אחת (הבדל של 7.9%-) והן לאחר ארבע שנים (3.9%-), עם עליה גדולה יותר בכושר הגופני לאחר שנה אחת (הבדל של 15.4%) ולאחר ארבע שנים (הבדל של 6.4%). בקבוצת ההתערבות תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית להפוגה (חלקית או מלאה), עם שכיחות של 11.5% במהלך השנה הראשונה ו-7.3% בשנה הרביעית, בהשוואה ל-2.0% בקבוצת הביקורת בשתי נקודות הזמן.

בקבוצת ההתערבות האינטנסיבית, 9.2%, 6.4% ו-3.5% מהמשתתפים זכו להפוגה ממושכת ורציפה למשך לפחות שנתיים, שלוש שנים וארבע שנים, בהתאמה, בהשוואה לשיעור נמוך מ-2% בקבוצת הביקורת (1.7%, 1.3% ו0.5%, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהתערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות החיים הגדילה את הסיכויים להפוגה חלקית בסוכרת מסוג 2, שיעורי ההפוגה האבסולוטית מתונים בלבד.

JAMA. 2012;308(23):2489-2496