מתוצאות דו”ח ABCD (Association of British Clinical Diabetologists) עולה כי Liraglutide (ויקטוזה) נפוצה לשימוש בחולים עם השמנת-יתר משמעותית, כאשר לטיפול יעילות רבה לאיזון רמות הסוכר במגוון רחב של מדדי עודף-משקל והשמנת-יתר בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם תלויים באינסולין.
החוקרים מוסיפים כי היקף השיפור במדדי HbA1c היה דומה לאורך קטגוריות BMI (Body Mass Index) שונות. הירידה האבסולוטית במשקל הגוף במהלך שלושה חודשי טיפול ב-Liraglutide הייתה גדולה יותר משמעותית, ככל שערכי BMI היו גבוהים יותר בתחילת המחקר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon Like Peptide) בחולים עם סוכרת מסוג 2, הביא לירידה משמעותית במשקל הגוף ובמדדי BMI. במטרה לבחון את היעילות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לאורך מדדי BMI שונים, החוקרים התמקדו בנתונים מסקר ארצי להערכת התגובה לטיפול ב-Liraglutide בהתאם למדדי BMI לפני הטיפול.
החוקרים אספו את הנתונים מסקר ABCD להערכת Liraglutide. הסקר אסף נתונים באופן אנונימי אודות חולים שטופלו ב-Liraglutide במחקרים קליניים.
החוקרים לא כללו במחקר חולים שהחליפו טיפול מ-Exenatide ל-Liraglutide, טופלו ב-Liraglutide במינון 1.8 מ”ג או באינסולין. הם גם לא כללו במחקר חולים ללא נתונים זמינים אודות ערכי BMI או חולים עם ערכי BMI נמוכים מ-25 ק”ג למטר בריבוע או כאלו עם ערכים של מעל 55 ק”ג למטר בריבוע.
נתונים אודות ירידה בריכוז HbA1c, משקל ומשקל כאחוז ממשקל הגוף הראשוני נבחנו לאחר 3 חודשי טיפול ב-Liraglutide. התוצאות נבחנו לאורך שש קבוצות BMI: 25-29.9, 30-34.9, 35-39.9, 40-44.9 ו-50-54.9 ק”ג למטר בריבוע.
החוקרים אספו נתונים מ-77 מרכזים אודות כ-4,100 חולים עם ריכוז HbA1c ממוצע של 9.4% וערכי BMI של 38.8 ק”ג למטר בריבוע. לאחר הוצאת החולים שאינם עונים על הקריטריונים למחקר, נותרו 634 נתוני HbA1c ו-588 נתוני משקל גוף זמינים להשוואה לאורך שש קטגוריות BMI.
הירידה הממוצעת בריכוז HbAc1c נע בין 1.1-1.4%, ולא זוהו הבדלים בירידה בריכוז HbA1c בין קבוצות BMI שונות, הן לפני תקנון לגורמים דוגמת ערכי HbA1c הבסיסיים ומוצא אתני, והן לאחר תקנון זה.
היקף הירידה במשקל נע בין 1.8-4.4 קילוגרמים, עם עליה משמעותית עם ערכי BMI גבוהים יותר בתחילת הדרך (p=0.010). עם זאת, הירידה במשקל כאחוז ממשקל הגוף הראשוני הייתה דמה לאורך קטגוריות BMI (בטווח שנע בין 2.2%- ל-3.1%- ממשקל הגוף הראשוני, P=0.649).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב-Liraglutide בבריטניה, כפי שדווח בסקר הנוכחי, היה נפוץ בחולים עם השמנה משמעותית. הדבר נובע ככל הנראה מהנחיות ארציות התומכות רק במתן אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 לחולים שמנים. מהתוצאות עולה כי ל-Liraglutide יעילות טובה יותר לאיזון רמות הסוכר בדם לאורך מגוון קטגוריות BMI בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מטופלת באינסולין.היקף השיפור בערכי HbA1c היה דומה בקטגוריות המשקל השונות. הירידה האבסולוטית במשקל הגוף לאחר שלושה חודשי טיפול ב-Liraglutide, הייתה גבוהה יותר משמעותית ככל שערכי BMI היו גבוהים יותר בתחילת המחקר.
מתוך כנס ה- European Association for the Study of Diabetes
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!