טיפול בחסמי ביתא אינו כרוך בסיבוכים בחולי אי-ספיקת לב עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת American Journal of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת ריאות חסימתית כרונית נפוצה יותר מאי-ספיקת לב, וקיים חשש בנוגע לטיפול בחסמי ביתא, בעיקר התכשירים הלא-סלקטיביים, לאור אפשרות להחמרת תפקוד ריאתי והתוצאות בחולים אלו.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-2,600 חולים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב חדשה או החמרה באי-ספיקת לב, כולל 725 חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בו-זמנית.
בסה”כ, 70% מהחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית טופלו בחסמי ביתא בעת השחרור מבית החולים (61% טופלו בתכשירים לא-סלקטיביים), וכך גם 77% מהחולים בקבוצה המקבילה (59% טופלו בתכשירים לא-סלקטיביים).
מהמעקב 60-90 ימים לאחר השחרור מבית החולים עלה כי שתי משפחות הטיפול בחסמי ביתא לוו בהפחתת שיעורי התמותה בחולים עם ובלי מחלת ריאות חסימתית כרונית. לא עלו עדויות לפיהן הסלקטיביות של חסמי ביתא השפיע על התוצאות בין חולים עם ובלי מחלת ריאות חסימתית כרונית.
ממצאים אלו תומכים בהמלצות למתן חסמי ביתא לטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב ומחלת ריאות חסימתית כרונית, ומציעים כי אין הבדל בתועלת בין תכשירים לא-סלקטיביים ותכשירים סלקטיביים באוכלוסייה זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!