אירועים קרדיווסקולריים מושפעים מטיפול אינטנסיבי ב-PCV (מתוך NEJM)

מאת מערכת e-Med

במטופלים עם פוליציתמיה ורה, שמירה על יעד טיפולי של המטוקריט 45% הביא לירידה משמעותית בסיכון למוות ואירועים לבביים. זהו גם הערך המומלץ לחולים עם פוליציתמיה ורה (PCV, פוליציתמיה ראשונית/ אריתרמיה), אך האסטרטגיה הטיפולית הזו טרם נבחנה במחקרים קליניים.

החוקרים כללו במחקר 365 חולים עם PCV חיוביים למוטצית JAK-2, שטופלו בהקזת דם, הידרוקסיוראה או בשניהם, והם חולקו לאחת משתי קבוצות: הקבוצה הראשונה טופלה בטיפול אינטנסיבי, כשהמטוקריט היעודי עמד על פחות מ-45% (קבוצת ההמטוקריט הנמוך), והקבוצה השניה עברה טיפול פחות אינטנסיבי וההמטוקריט היעודי היה בין 45-50% (קבוצת ההמטוקריט הגבוה). תוצאת המבחן הראשונית המוגדרת  היתה מוות מסיבות קרדיווסקולריות או מקרה חמור של קריש דם. התוצאה השניה המוגדרת היתה אירועים לבביים, אשפוז מסיבות קרדיווסקולריות, סרטן, התפתחות של מיאלופיברוזיז, מיאלודיסלפסיה, טרנספורמציה לוקמית לוקמי או דימום.

לאחר כ- 31 חודשי מעקב,  נרשמו מקרי מוות או הופעת קריש דם חמור בחמישה מבין 182 החולים בקבוצת ההמטוקריט הנמוך (2.7%) אל מול 18 מבין 183 חולים בקבוצת ההמטוקריט הגבוה (כ- 10%). מוות/ קריש דם חמור הופיע גם בשילוב עם טרומבוזיס בוריד שטוח בכ- 4 אחוזים מהחולים בקבוצת ההמטוקריט הנמוך, בהשוואה לכמעט 11% מהחולים בקבוצת ההמטוקריט הגבוה. לגבי תוצאת המבחן השניה, נרשמו בין 8-10 מקרים בכל אחת המקבוצות, ולא נרשם הבדל משמעותי בהופעה של תופעות לוואי חמורות.

החוקרים מסכים כי במטופלים עם PCV, אלו שהגיעו ליעד המטרה של המטוקריט 45% היו בסיכון פחות משמעותית למוות קרדיווסקולרי ולאירועים חמורים של קריש דם, מאשר בקבוצה שההמטוקריט היעד שלה היה בין 45-50%.

לידיעה ב-New England Journal of Medicine

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה