תחום

הסבר

2008

2009

2010

2011

2012

1

מספר לידות כללי

נתונים: לידות חי על פי שנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (דצמבר 2011)

156,923

(▲)

161,042 (▲)

166,255

(▲)

166,800

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

מספר הפגים

על פי הגדרות בינלאומיות והגדרות משרד הבריאות בישראל, פג הינו יילוד שנולד לפני השבוע ה-37 להריון (36 שבועות+6 ימים).

אחוז לידת הפגים מסך הלידות אינו משתנה, ועומד על בין 8%-10% אחוזים, מידי שנה, בכל העולם (דו”ח ועדת העבודה והרווחה נובמבר 2011).

ההערכה מתבססת על חישוב ממוצע מייצג של 9% מסך כל הלידות.

14,123

(▲)

14,493

(▲)

14,963

(▲)

15,012

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

נולדו לפני השבוע ה-34 (זעירים)

מספר הפגים שנולדו לפני השבוע ה-34 להריון (שבוע 33 + 6 ימים):

ההערכה, על פי ממוצע של השנים 2008-2010, אחוז הפגים שנולדו לפני השבוע ה-34 להריון, הינו כ-20% מכלל הפגים.

2,825

2,899

2,993

3,002

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

נולדו החל בשבוע ה-30 להריון ועד השבוע ה-35 להריון (כולל)

מספר הפגים שנולדו בין השבוע ה-30 להריון ועד השבוע ה-35 להריון (כולל, כלומר 35+ 6 ימים). החישוב מתבסס על הערכה המבוססת על מחקר שבוצע במשך 5 שנים (המחלקה למחלות זיהומיות בילדים, ביה”ח האוניברסיטאי ע”ש סורוקה, 2012).

6,521

6,692

6,909

6,932

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

נולדו עד השבוע ה-37 להריון

על פי ההערכות, כ-80% מכלל הפגים נולדו החל בשבוע ה-34 ועד השבוע ה-37 להריון (שבוע 36 + 6 ימים).

11,298

11,594

11,970

12,010

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

משקל לידה מתחת

ל-1.5 ק”ג

כ-1% מכלל היילודים נולדים במשקל של מתחת ל-1,500 גרם (ללא קשר לשבוע הלידה). הם מהווים כ-10% מהפגים הנולדים. 2008-2010 מספרים מדוייקים. (מסד הנתונים, מכון גרטנר לחקר אפידימיולוגיה ומדיניות בריאות במרכז הרפואי ע”ש שיבא). * נתון 2011 מבוסס על הערכה (1%)

1,571

1.0% (▲)

1,654

1.0% (▲)

1,626

1.0% (▼)

1,668 *

1.0% (▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

משקל לידה מעל

ל-1.5 ק”ג-עד 1.75 ק”ג

על פי ההערכות, כ-60% מכלל הפגים נולדים במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע הלידה). 10% נוספים נולדים במשקל קטן יותר. החישוב התבצע ע”י הפחתת מספרים מדוייקים של לידות מתחת ל-1.5 ק”ג מסך 70% מהפגים הנולדים במשקל של מתחת ל-1.75 ק”ג.

8,315

8,491

8,848

8,840

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

נולדו במשקל של מתחת ל-1.75 ק”ג

על פי ההערכות, כ-70% מכלל הפגים נולדים במשקל של מתחת ל-1,750 גרם (ללא קשר לשבוע הלידה וכולל את כל קבוצות המשקלים). נתונים לגבי מספר הפגים שנולדו במשקל של מתחת ל-1,750 גרם אינם נאספים באופן רשמי ו/או מתפרסמים על ידי הגורמים הרלוונטיים.

9,886

10,145

10,474

10,508

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

1

נולדו במשקל של מעל ל-1.75 ק”ג

על פי ההערכות, כ-30% מכלל הפגים נולדים במשקל של מעל 1,750 גרם (ללא קשר לשבוע הלידה). נתונים לגבי מספר הפגים שנולדו במשקל של מתחת ל-1,750 גרם אינם נאספים באופן רשמי ו/או מתפרסמים על ידי הגורמים הרלוונטיים, אך על פי ההערכות, כ-70% מהפגים הנולדים מידי שנה, נולדים במשקל של עד 1,750 גרם (כולל את כל קבוצות המשקלים).

4,237

4,348

4,489

4,504

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

2

מספר הפגים

(שבוע 33 עד 35)

 שלקו בזיהום (תחלואה)

הערכה של שיעור האשפוזים בגין דלקות ריאה של פגים שנולדו בין השבוע ה-33 לשבוע ה-35, שיעור האשפוז עומד על 13.6% (כלומר כל ילד שמיני יגיע לאשפוז כתוצאה מדלקות ריאה). ההערכה מתבססת על מחקר שבוצע במשך 5 שנים (המחלקה למחלות זיהומיות בילדים, ביה”ח האוניברסיטאי ע”ש סורוקה, 2012).

887

13.6% (▲)

910

13.6% (▲)

940

13.6% (▲)

943

13.6% (▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

2

מספר הפגים (מתחת ל-1.5 ק”ג) שלקו בזיהום בדם

(תחלואה)

 שיעור הזיהומים בדם (אלח דם) הנרכשים בזמן השהות בפגיה (מתוך הפגים שאושפזו במחלקה לטיפול נמרץ ליילוד ושרדו לפחות 3 ימים/72 שעות) טרם עזבו את ביה”ח בפעם הראשונה. החישוב מתבצע ע”פ פרסומי מכון גרטנר לחקר אפידימיולוגיה ומדיניות בריאות במרכז הרפואי ע”ש שיבא (מספרים מדוייקים). בשנים האחרונות אחוז התחלואה מזיהום זה עומד על ממוצע של 25%, כלומר 1 מתוך 4 פגים יחווה זיהום בדם בזמן שהותו בפגיה. (הירידה של אחוזים בודדים בלבד בתחלואה משנת 2008 אינה מהווה שיפור מגמה ממשי ביחסי התחלואה כתוצאה מזיהום זה).

388

26.7% (▲)

361

24.2% (▼)

345

23.6% (▼)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנתיים קדימה

נתונים נאספים ומתפרסמים שנתיים קדימה

3

השוואת תחלואה ביחס לעולם המערבי

על פי מסד הנתונים של פגים במשקל לידה נמוך מאד (פחות מ 1,500 גרם), שיעור הזיהומים בישראל גבוה בכ-50% משיעור הזיהומים בקרב פגים, המקובל במדינות העולם המערבי וזאת למרות הירידה בשיעור זה בשנים האחרונות בישראל. (מכלול הבעיות בפגיות בישראל, מינהל הרפואה-משרד הבריאות, 2010)

50.0%

(▲)

50.0%

(●)

50.0%

(●)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנתיים קדימה

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

4

תמותת פגים

(עד 1.5 ק”ג)

אחוזי התמותה נמדדים אך ורק בקרב פגים עד 1,500 גרם שנפטרו במהלך האשפוז בפגיה, שאר נתוני התמותה של פגים מוטמעים בנתוני התמותה הכלליים של ילודים אך ע”פ ההנחות מדובר במספר גבוה יותר של תמותת פגים (עד שבוע 37 להריון). על פי ההערכות, העלייה באחוזי התמותה קשורה לעלייה בצפיפות בפגיות (העלייה באחוזי התמותה לא מתבטאת במספרים אבסולוטיים בשנת 2010 בגלל שהיו פחות פגים במשקלים אלו. עדיין מגמת העלייה נמשכת ואף עלתה ביחס לשנים הקודמות). בנוסף, שיעור התמותה של הפגים במשקלים נמוכים (פחות מ-750 גרם) בישראל גבוה מהשיעור במדינות המערב (פי 2 מבארה”ב למשל).

245 (+)

15.6%+ (▲)

298 (+)

18.0%+ (▲)

295 (+)

18.1%+ (▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנתיים קדימה

נתונים נאספים ומתפרסמים שנתיים קדימה

5

מחסור ברופאי יילודים

הערכה של מספר הניאונטולוגים הכללי החסר בכל מערכת הטיפול ביילוד.

דו”ח מינהל הרפואה במשרד הבריאות (“בחינת מכלול הבעיות במחלקות לטיפול בילוד (פגיות)”, נובמבר  2010) המליץ על תוספת מיידית של רופאים בתחום כדי לאפשר טיפול הולם ביילודים. המחסור בניאונטולוגים מומחים לטיפול נמרץ ביילוד הינו 75 (-) נכון ל-2011-2012 ו-87 (-) לפני כן. (מבטא חוסר של כ-48% ניאונטולוגים!). בנוסף לכך, ב-5 השנים הקרובות יפרשו כ-20 רופאי פגים לגמלאות.

173 (-)

(▲)

173 (-)

 (●)

173 (-)

 (●)

180 (-)

(▲)

180 (-)

(●)

6

מחסור באחיות טיפול נמרץ ליילוד

הערכה של מספר האחיות החסר במערכת. על פי דו”ח מינהל הרפואה במשרד הבריאות (“בחינת מכלול הבעיות במחלקות לטיפול בילוד (פגיות)”, נובמבר  2010) הומלץ על תוספת מיידית של אחיות מקצועיות בתחום כדי לאפשר טיפול הולם ליילודים. (כדי לאפשר רמת טיפול לפי אחות טיפול נמרץ ל- 1.5 מיטות – ע”פ המלצת הדו”ח).

700 (-)

(▲)

700 (-)

(●)

700 (-)

(●)

700 (-)

(●)

700 (-)

(●)

7

מחסור במיטות טיפול נמרץ ליילוד

מספר מיטות האשפוז החסר במערכת. על פי דו”ח מינהל הרפואה במשרד הבריאות (“בחינת מכלול הבעיות במחלקות לטיפול בילוד (פגיות)”, נובמבר  2010) הומלץ על תוספת מיידית של מיטות אשפוז כדי לאפשר טיפול הולם ליילודים. * 90 המיטות שנתוספו במהלך 2011-2012 , הגיעו ללא תוספת משמעותית בתקינת הרופאים והאחיות, ולכן בפועל המצוקה לא השתנתה למרות התוספת במיטות אשפוז (כשאינה מלווה בכ”א לאיוש מיטות אלו).

240 (-)

(▲)

240 (-)

(●)

240 (-)

(●)

195 (-)*

(▼●)

150 (-)*

(▼●)

8

מחסור במתמחים בתחום

החוסר במתמחים למקצוע הניאונטולוגיה נמשך. קיים צורך של מינימום 20 מתמחים בכל שנה (*תוספת המתמחים בשנת 2012 – נזקפת למענק עבור התמחות במקצוע מצוקה ואינה מעידה בהכרח על שינוי המגמה בעתיד) רב המתמחים – טרם זכו לקבל את המענק, והמרמור רב.

15 (-)

(▲)

15 (-)

(●)

16 (-)

(▲)

18 (-)

(▲)

3 (-)*

(▼●)

9

כוננויות ותורניויות נדרשות

חוסרים בכוננויות ותורנויות הינן פועל יוצא של המחסור ברופאים. קיים צורך של מינימום 55 טורי כוננויות נוספים בכל שנה. (בפועל נענה הצורך משנת 2008 ב-23 כונניות בלבד מידי שנה -23/55 הינן חוסר של 58% ב מענה לצורך זה).

32 (-)

(●)

32 (-)

(●)

32 (-)

(●)

32 (-)

(●)

32 (-)

(●)

10

מספר הפגים שאינם זכאים לתמיכה כספית מלאה מבטל”א

הביטוח הלאומי מעביר לביה”ח תמיכה כספית למימון הטיפול בפגים, באופן דיפרנציאלי (ללא קשר לשבוע ההריון): עבור יילודים שנולדו במשקל של מתחת ל-1,750 גרם ושרדו 4 ימים מועברים 169,773 (עודכן בשנת 2012 ל-176,381 ). עבור יילודים שנולדו במשקל של ומעל 1,750 גרם, מועברים 11,232 .

המספרים מייצגים הערכה של מס’ הפגים שנולדו במשקל של מעל ל-1,750 גרם, מידי שנה, ואינם זכאים לתמיכה כספית מלאה עבור טיפולים ואשפוזים. על פי ההערכות, קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-50,000 לכל פג (במשקל לידה מתחת ל 1750 גרם)- וכך לחפות עבור החוסר בתקציבי טיפול בכל שאר הפגים מעל משקל זה (ע”פ אגף התקציבים, משרד הבריאות 2012).

4,237 (-)

(▲)

4,348 (-)

(▲)

4,489 (-)

(▲)

4,504 (-)

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

11

מספר הפגים שאינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי

היכן מטפלים (פגיה או מחלקה רגילה)? מי מטפל? (ניאונטולוג או רופא ילדים), מועד השחרור (שחרור מוקדם או מעקב).  משתנה ע”פ מדיניות ביה”ח ושיקולי תפוסה. יילודים שנולדו:

לפני השבוע ה-34 להריון (שבוע 33+ 6 ימים) זכאים ל:

1.) טיפול מקצועי ייעודי ביחידה לטיפול נמרץ (פגיה): השגחה רפואית צמודה, ציוד מתאים וכדומה. 2.) טיפול בידי ניאונטולוג מומחה. 3.) מעקב. מועד שחרור: כחודשיים.

אחרי השבוע ה-34 להריון (עד השבוע 36+ 6 ימים) זכאים ל:

1.) טיפול רגיל במחלקת יילודים: לרבות סיכון מוגבר עקב זיהומים וחוסר מיומנות מתאימה. 2.) צוות רפואי יילודים: אחיות שלא הוכשרו לטיפול חירום בפג, תינוקייה פתוחה (מבקרים רבים- עלול להשפיע על הסטריליות), סיכון מוגבר להדבקה בזיהומים. 3.) שחרור מוקדם: בין 7248 שעות.

11,298 (-)

(▲)

11,594 (-)

(▲)

11,970 (-)

(▲)

12,010 (-)

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

12

מספר הפגים שיכולים לקבל חיסון כנגדRSV  ע”פ ההתוויה

פגים שנולדו עד שבוע 35 להריון + 6 ימים

נתונים: מח’ המחקר של משרד הבריאות, 2011.

ארגוני הבריאות בעולם ובהם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצים על  קבלת החיסון לפגים שנולדו עד שבוע 35 (כולל), כלומר שבוע 35 להריון+6 ימים.

הזכאות לקבלת הטיפול המונע/חיסון במימון ממשלתי הינה עד שבוע 32 להריון + 6 ימים (סל השירותים/הבריאות 2009)

6,837

7,016

7,245

7,269

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

12

מספר הפגים שאינם זכאים להגנה מפני “וירוס הפגים” (RSV ) במימון ממשלתי

סיכון מוגבר לתחלואה (אישפוזים, טיפול נמרץ, והשלכות בריאותיות עתידיות) ותמותה בקרב פגים. מרבית הפגים בישראל אינם זכאים לקבלת טיפול מניעתי (מכיוון שאינם עומדים בקריטריונים של סל התרופות/ההתויה הטיפולית). הסיכון של כולם לתחלואה הינו זהה!

נכון ל-2011, זכאים לחיסון במימון ממשלתי רק יילודים שנולדו

עד השבוע ה-32 להריון (+6 ימים)-כשליש מהפגים הזכאים לחיסון.

6,069 (-)

(▲)

5,412 (-)

(▼)

4,961 (-)

(▼)

4,978 (-)

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

13

מספר הפגים שאינם זכאים לתזונה מתאימה והדרכה מקצועית

האם הפג יקבל העשרה תזונתית מתאימה לצרכיו, והדרכה של דיאטנית?; משתנה ע”פ מדיניות ביה”ח ושיקולי תפוסה.

יילודים שנולדו: לפני השבוע ה-34 להריון (שבוע 33+ 6 ימים) זכאים לתזונה המותאמת למצבם הרפואי, ליווי והדרכה מקצועית: 1.) העשרה תזונתית מותאמת למצב הפג וצרכיו. 2.) הזנה תוך-ורידית. 3.) תיאום תזונתי של דיאטנית (בחלק מבתי החולים בלבד), ליווי והדרכה מקצועית.

יילודים שנולדו: אחרי השבוע ה-34 להריון (ועד שבוע 36+ 6 ימים) מאושפזים לרב במחלקות היילודים ולכן אינם מקבלים  התאמה תזונתית, ליווי והדרכה. תזונת היילודים: רגילה (חלב אם או תחליף מזון).

11,298 (-)

(▲)

11,594 (-)

(▲)

11,970 (-)

(▲)

12,010 (-)

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

14

זכאות לחופשת לידה בהתאם למשך האשפוז

חופשה בתשלום להורים ליילוד משך כל תקופת האשפוז בביה”ח.

הליווי הנדרש וההכרח בטיפול צמוד – ארוכים משמעותית אצל פגים. מחסור בימי חופשה מתאימה פוגע בזכויותיהם של הורי הפגים ומלווה בפגיעה תעסוקתית (מקום העבודה) ובהוצאות כספיות גבוהות. תיקון לחוק משנת 2012 מאפשר קבלת תשלום דמי לידה (הארכת חופשת לידה בתשלום, בהתאם לזמן האשפוז (מ-6 ועד 10 שבועות בהתאם לסוג הזכאות)

ללא זכאות

(●)

ללא זכאות

(●)

ללא זכאות

(●)

ללא זכאות

(●)

זכאות

(▲)

15

מספר הפגים שאינם זכאים ל:

מעקב התפתחותי

ליווי מקצועי ייעודי

האם היילוד יקבל מעקב וליווי מקצועי ייעודי במימון משרד הבריאות (המכון להתפתחות הילד, פיזוטרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד)?. ניתן רק לפגים שנולדו מתחת למשקל של 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההריון) לעומת פגים שנולדו במשקל של  מעל 1,500 גרם, מקבלים מעקב במסגרת הרפואית הרגילה שאינו מספק מענה מקיף לצרכי הפגים. הסיכון: השלכות בלתי-הפיכות גם 7 שנים מאוחר יותר בחיי היילוד! (התפתחות פיזית, מוטורית, יכולות שפה ועוד). החישוב מתבצע ע”פ הפחתת מס’ הפגים המדוייק (במשקל של מתחת ל-1,500 גרם) מסך לידות הפגים 90% מהפגים אינם זכאים.

12,552 (-)

(▲)

12,839 (-)

(▲)

13,337 (-)

(▲)

13,344 (-)

(▲)

נתונים נאספים ומתפרסמים שנה קדימה

16

כיסוי ביטוחי

חברות הביטוח מסרבות לבטח פגים

חברות הביטוח בישראל מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים. סיבת הדחייה- “פגות”(!)

ללא כיסוי ביטוחי

(●)

ללא כיסוי ביטוחי

(●)

ללא כיסוי ביטוחי

(●)

ללא כיסוי ביטוחי

(●)

ללא כיסוי ביטוחי

(●)