מתוצאות מחקר TRILOGY-ACS, שהוצגו במהלך כנס ה-TCT 2012, עולה כי בחולים עם תסמונת כלילת חדה שחולקו באקראי לטיפול ב-Prasugrel לאחר אנגיוגרפיה כלילית, שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שטופלו ב-Clopidogrel.
תוצאות המחקר עומדות בניגוד לתוצאות שתוארו במדגם כולו. במדגם TRILOGY-ACS, אחד המחקרים הבודדים שהתמקד בחולים בסיכון גבוה עם תסמונת כלילית חדה שטופלו שמרנית ללא רה-וסקולריזציה, הטיפול ב-Prasugrel לא הביא להפחתת תוצא הסיום העיקרי של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לקלופידוגרל.
מחקר TRILOGY-ACS הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, שכלל חולים בהם התקבלה החלטה לטיפול שמרני ללא רה-וסקולריזציה בתוך עשרה ימים מאירוע תסמונת כלילית חדה. המחקר כלל למעלה מ-7,200 חולים מתחת לגיל 75 שנים, שנטלו אספירין וחולקו באקראי לטיפול בן 30 חודשים ב-Prasugrel במינון 10 מ”ג ליום, או קלופידוגרל במינון 75 מ”ג ליום (בחולים ששקלו פחות מ-60 ק”ג ניתן Prasugrel במינון של 5 מ”ג). העוקבה האנגיוגרפית כללה 3085 חולים שחולקו באקראי ל-Prasugrel או Clopidogrel לאחר אנגיוגרפיה ו-4158 חולים שחולקו באקראי לטיפול ללא אנגיוגרפיה.
בחולים שעברו אנגיוגרפיה לפני הקצאה אקראית, טיפול ב-Prasugrel הפחית את תוצא הסיום העיקרי להערכת יעילות הטיפול שכלל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או אירועים מוחיים בהיקף של 23% בהשוואה לחולים שטופלו ב-Clopidogrel. באלו שלא עברו אנגיוגרפיה, לא זוהה הבדל בתוצא הסיום העיקרי בין שתי הקבוצות.
בסיכומו של דבר, הסיכון לדימומים מג’וריים על-רקע טיפול ב-Prasugrel היה גבוה יותר במחקר TRILOGY-ACS, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית (2.7% לעומת 1.4%, בהתאמה, p=0.07). כאשר החוקרים שילבו את תוצא הסיום של דימומים מג’וריים ומינוריים, זוהתה עליה דומה בסיכון בשתי קבוצות הטיפול.
מתוך כנס TCT 2012
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!