מחקר חדש מה-BMJ מאושש ומחזק את הכוח המנבא של “תחושת הבטן” של רופאים באשר לנוכחות של זיהום רציני בילדים.
מטרת החוקרים הייתה לחקור את הבסיס והערך המוסף של תחושת הבטן של רופאים לגבי זיהומים רציניים יותר בילדים מאשר נראים ע”פ הערכות קליניות.
המחקר היה התבוננותי, במסגרת רפואה ראשונית בקהילה, בבלגיה. השתתפו 3,890 ילדים בגילאים 0-16 שהגיעו לביקור ברפואה ראשונית.
תוצאי המחקר המרכזיים היו הערכות הקליניות, תגובות אינטואיטיביות של הרופאים בעת המגע הראשוני עם הילדים, ואבחנות של זיהומים רציניים כפי שנמצא בתיעוד בבית החולים.
מבין 3,369 הילדים והצעירים שבהם נעשתה הערכה קלינית שקבעה שמדובר במחלה לא חמורה, 6 ילדים (0.2%) נדרשו לאישפוז בבית החולים על רקע זיהום רציני. אינטיאיציה שיש משהו חמור יותר על אף ההערכה הקלינית שהראתה שלא מדובר במחלה חמורה הייתה קשורה באופן משמעותי בסיכון לתחלואה קשה (יחס של פי 25.5 ברווח בר סמך של בין 7.9-82.0 ) , וביצוע פעולה בעקבות התחושה נמצא כבעל פוטנציאל למנוע 2 מתוך 6 המקרים, וזאת ב”מחיר” של 44 אזעקות שווא (שיעור של 1.3% ברווח בר סמך של בין 0.95% – 1.75% ).
הפרזנצטציות הקליניות שהיו קשורות באופן חזק עם תחושת בטן לתחלואה קשה היו תגובה כוללת של הילדים (נמנום, העדר צחוק), נשימה לא סדירה, ירידה במשקל ועוויתות.
הגורם החזק ביותר שהיה קשור לתחושת הבטן היה דאגת ההורים על כך שהמחלה שונה ממחלות קודמות: יחס של פי 36.3 בטווח בר סמך של בין 12.3 ל-107.
החוקרים מסכמים כי תחושת בטן על החומרה של המחלה בילדים היא תגובה אינסטקטיבית לדאגת ההורים וההתנהגות של הילדים. עובדה זו לדעתם צריכה לעודד פעולה של חיפוש חוות דעת נוספת או ביצוע בדיקות נוספות. הקשר שנצפה בין האינטואיציה לסמנים קליניים של זיהום רציני מכוונים לכך שחשיפה ומודעות לתחושות הבטן יכולים לסייע בחידוד היכולות הקליניות של הרופאים.
הערת המערכת: נראה שלאינטואיציה ותחושת בטן יש ערך דיאגנוסטי לא רק בפדיאטריה. זה לא אומר שלא צריך להשתמש בכלים ושיטות רציונליות כמובן…
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!