האם ישנה תועלת לטיפול בסטטינים בחולים עם מחלת כליות כרונית חמורה? (Am J Cardio)

חוקרים מיפן מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology כי מתוצאות מחקרם עולה כי התועלת של טיפול בסטטינים לאחר רה-וסקולריזציה כלילית אינה תקפה לגבי חולים עם מחלת כליות מתקדמת.

מהמחקר התצפיתי עלה כי טיפול בסטטינים הביא לתועלת הישרדותי בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה קלה, אך ללא השפעה משמעותית על שיעורי ההישרדות של חולים עם מחלת כליות כרונית חמורה או מחלת כליות סופנית.

לדברי החוקרים, ידוע כי לסטטינים תועלת קרדיווסקולארית במגוון רחב של חולים, אך הם שיערו כי הועלת עשויה להשתנות בתלות בדרגת ההפרעה בתפקוד הכלייתי.

במטרה לבחון את הנושא, הם בחנו את הנתונים ממאגר שכלל למעלה מ-14,000 חולים לאחר רה-וסקולריזציה כלילית ראשונה, שהיו במעקב במשך כשנתיים וחצי, בממוצע.

בקרוב ל-9,000 חולים ללא מחלת כליות כרונית, הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או אירוע מוחי) היה נמוך משמעותית בקבוצת המטופלים בסטטינים, בהשוואה לאלו שלא נטלו סטטינים (יחס סיכון של 0.80). הדבר היה נכון גם ב-4,567 החולים עם מחלת כליות כרונית קלה (יחס סיכון של 0.69).

עם זאת, המגמה הייתה שונה ב-608 החולים עם מחלת כליות כרונית חמורה (יחס סיכון של 0.91) או ב-572 החולים תחת טיפולי המודיאליזה (יחס סיכון של 1.04).

מחקרים אקראיים כבר הוכיחו כי הטיפול בסטטינים אינו מועיל לחולי המודיאליזה. מהמחקר הנוכחי עולה כי יש להמליץ על טיפול בסטטינים לחולים עם מחלת כליות כרונית קלה, ובאלו ללא מחלת כליות כרונית לאחר רה-וסקולריזציה כלילית.

הממצאים מדגישים את חשיבות טיפול מניעתי למחלת כליות כרונית בשלבים מוקדמים, ואת הצורך בפיתוח גישות טיפול חדשות למחלת עורקים כלילית בחולים עם מחלת כליות כרונית חמורה או מחלת כליות כרונית בשלב סופני.

Am J Cardiol 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה