בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה אין עדויות לכך שטיפול יומי בתוספי וויטמין D במשך שנה אחת השפיע על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
לדברי החוקרים, הקשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה תועד במחקרים תצפיתיים, עם זאת, הנתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים מוגבלים.
המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, הנוכחי התמקד בבריטניה (אברדין, 57 N), והחוקרים בחנו אם מינון יומי של וויטמין D3 (400 IU או 1000 IU) למשך שנה אחת, השפיע על סמנים קונבנציונאליים למחלות לב וכלי דם. המחקר כלל 305 נשים בריאות לאחר-מנופאוזה, בגילאי 60-70 שנים, שחולקו באקראי לקפסולה יומית של 400 IU או 1000 IU של וויטמין D, או לפלסבו.
התוצאים העיקריים היו פרופיל השומנים בדם (רמת כולסטרול כולל, רמת HDL , LDL, טריגליצרידים ו-Apolipoprotein A-1 ו-B100), תנגודת לאינסולין, סמנים דלקתיים (hs-CRP, IL-6, Soluble Intracellular Adhesion Molecule-1) ולחץ הדם.
265 משתתפים השלימו את כל הביקורים במסגרת המחקר (87%) ומהתוצאות עולים הבדלים קטנים וחסרי חשיבות קלינית בין הקבוצות מבחינת השינוי בריכוז Apolipoprotein B100 בדם (p=0.04, ממוצע של 1.0- מ”ג לד”ל עם טיפול במינון 400 IU או 1000 IU, אל מול עליה של 0.02 מ”ג לד”ל עם פלסבו). יתר הסמנים הסיסטמיים לסיכון למחלות לב וכלי דם נותרו ללא שינוי.
החוקרים זיהו שונות עונתית משמעותית בלחץ הדם הדיאסטולי והסיסטולי, ללא תלות במינון וויטמין D (p<0.001): ירידה ממוצעת של 6.6 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מעונת החורף לעונת הקיץ.
החוקרים מסכמים כי מהממצאים עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה אין הוכחות לפיהן תוספי וויטמין D, במינונים של 400 IU או 1000 IU במשך שנה אחת, השפיעו על גורמי סיכון קונבנציונאליים למחלות לב וכלי דם. עונת השנה השפיעה על לחץ הדם באופן בלתי-תלוי במינון וויטמין D ויש להכיר בערפלן זה בהערכות שיבוצעו במחקרים עתידיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!