איזה משני נוגדי הקרישה החדשים (דביגטרן מול ריברוקסבן) מספק יחס עלות/תועלת עדיף בטיפול ב-AF ?(מתוך Thromb Haemost)

מאת בעז גנזבורג, עורך מדור מינהל רפואי

ניתוח כלכלי-רפואי שנערך בקנדה אשר השווה בין שני נוגדי הקרישה הפומיים החדשים (dabigatran – פרדקסה, ו- rivaroxaban – קסרלטו) מצא כי חלופת הטיפול בפרדקסה מציגה יחס עלות/תועלת טוב יותר.

המחברים מסבירים ברקע כי בקנדה זמינים כעת שני נוגדי הקרישה החדשים עבור מטופלים עם פירפור פרוזדורים (AF) למניעת שבץ.

החוקרים ביקשו לבחון את היעילות הרפואית/כלכלית של שני הטיפולים הללו בהתבסס על המידע מתוך שני המחקרים הגדולים שנערכו בשתי התרופות – RE-LY ו-ROCKET .

ההשוואה נעשתה בין דביגטרן במינון 150 מ”ג או 110 מ”ג פעמיים ביום (בהתאם לגיל המטופל) לעומת ריברוקסבן מנקודת הראות של מבטח הבריאות הקנדי.

ההשאווה נעשתה ע”י השוואה לא ישירה (ITC) של דביגרטרן לריברוקסבן תוך שימוש בנתונים הקלינים והבטיחותיים של דביגטרן כפי שהשתקפו במחקר ה-RE-LY בהתאמה לאוכלוסית מטופלי מחקר ה ה-ROCKET AF .

נבנה מודל מרקוב שביצע סימולציה של טיפול נוגד קרישה תוך שימוש בתוצאות ה-ITC כהנחות יסוד למודל.

תוצאות המודל כללו סך עלויות טיפול, שיעור אירועים, ושנות חיים מתואמות איכות חיים (QALYs).

ה-ITC מצא שבהשוואה לריברוקסבן , לדביגטרן פחות סיכון לדימום תוך מוחי (ICH) : יחס סיכון של 0.38 (ברווח בר סמך של 0.21-0.67 ) ולשבץ : יחס סיכון 0.62 (בטווח של בין 0.45-0.87 ).

למשך תקופת תוחלת חיים, המודל מצא כי מטופלי דביגטרן יחוו פחות אירועי ICH מאשר ריברוקסבן:   0.33 אירועים בממוצע לעומת 0.71 לכל 100 שנות מטופל,  ואירועי שבץ בשיעור של 3.4 לעומת 3.96 לכל 100 שנות מטופל.

מטופלי הדביגטרן צפויים להשיג יותר QALYs : כמות של 6.17 לעומת 6.01 בריברוקסבן.

עלות הטיפול האקוטית ועלות המעקב ארוך הטווח בקבוצת המטופלים בדביגטרן כפי שהתקבלה במודל הייתה נמוכה יותר בהשוואה לריברוקסבן: סל של 52,314 $ לעומת 53,638 $, והחיסכון בעלויות אלה היה גדול יותר מהעלות הגבוהה יותר של דביגטרן מול ריברוקסבן : 7,299 $ לעומת 6,128 $.

בניתוח הסתברותי נמצא שהסיכוי שדביגטרן יהיה הטיפול עם יחס עלות/תועלת מועדף ונמוך מהרף של 20,000 $ ל-QALY היה גבוה יותר מזה של ריברוקסבן , והגיע ל-93% מהמקרים.

החוקרים מסכמים כי מימצאי עבודה זו מלמדים כי לדביגטרן עדיפות כלכלית דומיננטית על ריברקוסבן במניעת שבץ ותסחיפים סיסמטמיים במטופלי AF בקנדה.   

. Thromb Haemost. 2012 Aug 17;108

הערת המערכת: האנליזה הזו אמנם תקפה לשוק הקנדי ולכאורה לא ניתן להשליך ולהסיק ממנה לגבי ישראל, אך יש להניח שלו אותה אנליזה הייתה נעשית באופן דומה בהתאם לפרמטרים שנלקחו בחשבון , בישראל,  תוך התבססות על נתוני שני המחקרים, התוצאות, לפחות אלו של עלויות הטיפול האקוטי וארוכות הטווח לא היו שונות באופן ניכר. בנוסף, נראה שהיחס בין מחירי התרופות בארץ ובחו”ל דומה (גם כאן פרדקסה מעט יקרה יותר, לפחות לפי המחיר הרשמי לצרכן בכ-15% מהקסרלטו).  צריך לזכור שהגורם המרכזי לכך שנתן בניתוח זה את העדיפות לדביגרטן הוא הסיכון הנמוך יותר לאירועי דמום תוך מוחי , ושבץ איסכמי – שהם “מחוללי” העלויות המשמעותיים והמרכזיים של הטיפול, וכן בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על רמת שנות החיים מתואמות איכות החיים , ה-QALYs .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה