במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי ל-Tofacitinib, מעכב פומי סלקטיבי השייך למשפחת מעכבי JAK (Janus-Associated Kinase), עדיפות על-פני פלסבו בטיפול בחולים עם Ulcerative Colitis בדרגה בינונית עד חמורה.
מחקר כפל הסמיות כלל 194 חולים עם UC פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה, מרביתם לא הגיבו לטיפול קונבנציונאלי, כולל Mesalamine, סטרואידים, תרופות לדיכוי חיסוני ותכשירים ביולוגיים.
החוקרים חילקו באקראי את החולים לטיפול ב- Tofacitinib במינונים של 0.5, 3, 10 או 14 מ”ג או פלסבו, שניתנו פעמיים ביום, למשך שמונה שבועות.
התוצא העיקרי היה תגובה קלינית, שהוגדרה כירידה במדדי Mayo Scoring System להערכת פעילות UC מתחילת המחקר (מדד המדרג את החומרה בסולם של 0-12) וירידה בנקודה אחת לפחות במדד דמם רקטאלי.
לאחר שמונה שבועות, ב-78% מהמשתתפים שטופלו במינון הגבוה ביותר של Tofacitinib תועדה תגובה קלינית, בהשוואה ל-42% מהחולים שטופלו בפלסבו (p<0.001). באף אחת מהקבוצות שטופלו במינונים נמוכים יותר לא תועדה מובהקות סטטיסטית בתגובה הקלינית.
ב-10% מהחולים בקבוצת הפלסבו תוארה הפוגה קלינית, שהוגדרה כמדד Mayo של 2 ומעלה, ללא ציון של פחות מנקודה אחת באף אחד מהמדדים המרכיבים אותו. שיעורי ההפוגה עם טיפול במינון הנמוך ביותר (13%) לא היו שונים משמעותית מקבוצת הפלסבו, אך ביתר הקבוצות זוהו שיעורים מובהקים סטטיסטית של הפוגה קלינית. בקבוצת המטופלים במינון של 3 מ”ג, שיעורי ההפוגה עמדו על 33% (p=0.01); הם הגיעו ל-48% עם טיפול במינון 10 מ”ג ועמדו על 41% עם טיפול במינון של 15 מ”ג (p<0.001).
מנגנון הפעולה של Tofacitinib מבוסס על שיבוש התפקוד של אנזימים הקשורים בתהליכים דלקתיים. התרופה נמצאה יעילה גם במניעת דחיית שתל אלוגני ובטיפול בפסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות אימונולוגיות אחרות.
החוקרים זיהו עליה תלוית-מינון בערכי LDL ו-HDL, כאשר בשלושה חולים נרשמה ירידה ברמות נויטרופילים אל ערכים אבסולוטים של מתחת ל-1,500 תאים לממ”ק. לא נרשמה עליה משמעותית ברמות AST, ALT או בערכי קריאטינין בדם.
תופעות הלוואי החמורות הנפוצות ביותר היו קשורות בזיהומים וכללו שפעת ונזופרינגיטיס (6 חולים בכל מקרה). שני חולים שטופלו במינון 10 מ”ג, פעמיים ביום, פיתחו תופעות לוואי חמורות עקב זיהומים, כולל אבצס לאחר-ניתוח בחולה אחד ואבצס אנאלי באחר.
החוקרים מציינים כי המקור לתופעות הלוואי עדיין אינו-ידוע. המנגנון האחראי לשינויים ברמות כולסטרול אינו ידוע וההשלכות הקליניות של ההפרעות המעבדתיות הללו דורשות מחקרים נוספים.
N Engl J Med. 2012;367:616-624
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!