מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolism עולה כי הוספת מעכב DPP-4 הביאה להפחתה משמעותית בוריאביליות רמות הסוכר הדם, ללא הבדל בין שתי התרופות, Vildagliptin (גאלבוס) ו-Sitagliptin (ג’נוביה). עם זאת, Vildagliptin הוביל לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם במהלך היממה, בהשוואה ל-Sitagliptin.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את פרופיל ניטור רציף של רמות הסוכר בדם עם טיפול ב- Vildagliptin בהשוואה ל-Sitagliptin, כתוספת למטפורמין, בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב (HbA1c של 6.5-8.0%).
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוחה. נתוני ניטור רציף של רמות הסוכר נאספו במהלך שלושה ימים תחילה תחת טיפול במטפורמין בלבד, ולאחר מכן שמונה שבועות לאחר הוספת Vildagliptin (14 חולים) או Sitagliptin (16 חולים).
החוקרים מדווחים על שיפור דומה עם שתי התרופות, בהשוואה למטפורמין, בוריאביליות רמות הסוכר בדם כפי שנמדדה לפי אמפליטודה של עליות רמות הסוכר בדם וסטיית תקן של ריכוז הסוכר בדם . מנגד, סדרת מדדים שהוגדרו מראש המעידים על האיזון היומי של רמות סוכר ריכוז הסוכר הממוצע בדם במהלך 24 שעות והזמן בטווח האופטימאלי של רמות הסוכר (70-140 מ”ג לד”ל) ומעל ערכי היפרגליקמיה (140 ו-180 יחדיו) עם ערכי AUC המקבילים השתפרו משמעותית מתחילת המחקר רק בקבוצת המטופלים ב- Vildagliptin.
בנוסף, סך מקרי היפרגליקמיה (שטח מתחת לעקומה במהלך 24 שעות של מעל 100 מ”ג לד”ל) ירד משמעותית עם טיפול ב- Vildagliptin (37%-) אך לא עם Sitagliptin (9%-), בעוד שמקרי היפרגליקמיה לאחר-ארוחה היו פחות נפוצים עם שתי התרופות, וירידה במקרי היפרגליקמיה בזאלית תועדה רק עם Vildagliptin.
החוקרים מסכמים וכותבים לא תואר הבדל בהשפעה על וריאביליות רמות הסוכר בדם בין טיפול ב- Vildagliptin ובין Sitagliptin. עם זאת, Vildagliptin הביא לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם במהלך היממה, עם ירידה מובהקת סטטיסטית בסך אירועי היפרגליקמיה, בעיקר בעקבות ירידה בהיפרגליקמיה בזאלית.
Diabetes Metab. 2012 Jul 16.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!