מחקר חדש המתפרסם ב-Autoimmun Rev הישווה את שיעור הזיהומים הרציניים תחת טיפול בתרופות מקבוצת אנטי TNF על בסיס המידע שהצטבר במאגר המידע של הרג’יסטרי GISEA ומצא גי שיעור הזיהומים הרציניים הנמוך ביותר הוא תחת טיפול ב-etanercept (אנברל) .
המחקר כלל 2,769 מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) לאורך זמן, גיל ממוצע 53.2 ( + 13.4 שנים), משך מחלה של 9.0 שנים (+/- 8.3 שנים), שגוייסו לרשם של GISEA ואשר טופלו למשך 6 חודשים לפחות באחת מהתרופות מקבוצת האנטי TNF או שהפסיקו טיפול כתוצאה מזיהומים רציניים.
מבין המשתתפים 29% טופלו ב-infliximab (רמיקד), 30% ב-adalimumab (יומירה) ו-41% ב-etanercept (אנברל).
בסה”כ דווח על 226 אירועי זיהום רציניים בקרב 176 מטופלים במהלך 9 שנות מעקב.
זהו שיעור כולל של 31.8 מקרים לכל 1000 שנות חולה. (בטווח בר סמך של 25.2-38.3).
ביומירה שכיחות הזיהומים הייתה 23.7 ל-1000 שנות חולה (טווח 13.1-34.2) , ברמיקייד 65.1 ל-1000 שנות חולה (בטווח של בין 48.4-81.4) ובאנברל 12.8 בלבד ל-1000 שנות חולה (בטווח של בין 6.3-19.4).
הסיכון היה גבוה יותר במהלך חצי השנה הראשון לטיפול בהשוואה לחצי השני, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי (p=0.08). כ-39% מכלל אירועי הזיהומים הרציניים התרחשו במהלך 12 החודשים הראשונית של הטיפול.
כפי שניתן לראות הסיכון בין שלושת התרופות לפתח זיהום רציני היה שונה , וההבדלים היו מובהקים סטטיסטית. מודל רב משתנים אישר שהשימוש של סטירואידים, טיפול משולב עם DMARD , גיל מבוגר יותר בתחילת הטיפול עם אנטי TNF, ושימוש ברמיקייד או הומירה (לעומת אנברל) היו גורמי חיזוי חזקים ומובהקים סטטיסטית לפתח זיהום רציני.
החוקרים מסכמים שטיפול בנוגדי TNF קשור עם סיכון קטן אך מובהק לזיהומים רציניים, אשר עולה בשימוש במקביל בסטירואידים, גיל מבוגר בתחילת הטיפול הביולוגי, וסוג נוגד ה-TNF .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!