המחלוקת הנוגעת לגישה האופטימאלית לסקירה לסרטן מעי גס ורקטום עדיין לא שככה, כך לפי מכתב לעורך שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine בעקבות מאמר מערכת, ותגובת הכותב, שפורסמו במהדורת 31 במאי.

ברחבי העולם, סרטן מעי גס ורקטום הינו הממאירות השלישית בשכיחותה, עם סיכון במהלך החיים שנע סביב 5% בארצות הברית. בדיקת קולנוסקופיה ובדיקות דם סמוי בצואה הן גישות מקובלות לסקירה לממאירות זו באוכלוסיה בסיכון-ממוצע, אך הדעות חלוקות באשר לרגישות וסגוליות הבדיקות לזיהוי אדנומות וממאירויות, ההיענות לבדיקות הסקירה והעלויות.

כיום נערכים מחקרים נוספים להערכת בדיקות לזיהוי דם סמוי בצואה ו-DNA בצואה וכן צפויים נתונים נוספים אודות הרגישות לזיהוי אדנומות מתקדמות, ממאירויות וההיענות לבדיקות. הנתונים אודות FIT (Fecal Immunochemical Testing) כבר הובילו לשינוי בהמלצות ה-American Cancer Society לשימוש בבדיקה זו. הרעיון כי רק בדיקות מבניות יזהו אדנומות מתקדמות נזנח בארצות הברית, כפי שניתן לראות לפי ההצהרות האחרונות מטעם ה-National Cancer Institute וה-American College of Physicians.

שני מחקרים שפורסמו במהדורת 23 בפברואר של כתב העת New England Journal of Medicine התייחסו לחלק מהסוגיות הנוגעות לבדיקות סקירה לסרטן מעי גס ורקטום.

המחקר הראשון היה סקירה רטרוספקטיבית מטעם ה-National Polyp Study, שמצאה כי הסרה קולנוסקופית של פוליפים אדנומטוטיים לוותה בירידה של 53% בתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום במהלך מעקב ממוצע של 15.8 שנים.

המחקר השני היה מחקר אקראי-מבוקר גדול, והחוקרים מצאו כי שיעור בדיקות הסקר בתנאי העולם האמיתי עודנו נמוך. מבין נשאלים בגילאי 50-69 שנים, רק 24.6% נתנו הסכמתם לבדיקת סקר חד-פעמית באמצעות קולנוסקופיה. כשליש (34.2%) הסכימו לבדיקת הסקר הראשונה באמצעות FIT מבין חמש בדיקות, והחוקרים והעורכים מאמינים כי ההיענות לבדיקה תרד עם הזמן.

למרות שקולנוסקופיה ו-FIT היו בעלות יעילות דומה לזיהוי ממאירות של המעי הגס והרקטום, הערך האבחנתי של קולנוסקופיה היה גבוה יותר משמעותית לזיהוי אדנומות, המהוות גורם מנבא משמעותי של הסיכון לממאירות. אדנומות מתקדמות זוהו ב-1.9% מהנבדקים לאחר בדיקת קולנוסקופיה וב-0.9% מהנבדקים לאחר בדיקת FIT (יחס סיכויים של 2.30, p<0.001). אדנומות לא-מתקדמות זוהו ב-4.2% מהמשתתפים לאחר קולנוסקופיה וב-0.4% מאלו לאחר FIT (p<0.001).

במכתב שנשלח לעורך נכתב כי למרות שההשפעות של הסרת פוליפים במהלך קולנוסקופיה על שיעורי התמותה עקב ממאירות של המעי הגס והרקטום נבחנה בעבר, לסקירה מגבלות חשובות. ראשית, בהשוואה לחולים עם פוליפים לא-אדנומטוטיים, אלו שאובחנו עם אדנומה היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים, גורמים הצפויים להגדיל את הסיכון לתמותה בתת-קבוצה זו. לפיכך, ניתן להניח כי הירידה שנצפתה בתמותה עקב הממאירות בחולים עם אדנומה הייתה משנית לשיעורי תמותה גבוהים יותר עקב סיבות אחרות, מעבר לתוצאות הסרת הפוליפ בלבד. שנית, מדגם הנבדקים עם אדנומה, בניגוד לאוכלוסייה הכללית, לא כלל משתתפים עם היסטוריה משפחתית או אישית של FAP (Familial Adenomatous Polyposis) או מחלת מעי דלקתית. שתי קבוצות אלו אחראיות לעד 12% מכלל החולים עם סרטן מעי גס ורקטום, עובדה העשויה להטות את הממצאים. שלישית, נתונים אודות גורמים ספציפיים לתמותה התבססו בעיקר על תעודות פטירה, שהדיוק בהן אינן מספק. לאור המגבלות הללו, הכותבים סבורים כי יש להתייחס לממצאים במשנה זהירות.

N Engl J Med. 2012;366:2129-2131

לידיעה במדסקייפ