השוואה בין Ranibizumab ו-Bevacizumab לטיפול בניוון מקולארי גילי (מתוך Ophthalmology)

מתוצאות מחקר IVAN (Alternative Treatments to Inhibit VEGF in Age-Related Choroidal Neovascularization) עולה כי ל-Ranibizumab (לוסנטיס) ו-Bevacizumab (אווסטין) תועלת דומה על תפקודי הראייה. ממצאי ניתוח הביניים של המחקר פורסמו בכתב העת Ophthalmology.

התרופות היו דומות ביעילותן בניתוח הביניים הנוכחי; עם זאת, עלות הטיפול ב- Bevacizumab נמוכה משמעותית.

מדובר במחקר רב-מרכזי, להוכחת העדר-נחיתות, שנועד להשוות את היעילות והבטיחות של Bevacizumab ו-Ranibizumab כזריקות לתוך הזגוגית בטיפול בחולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי (Neovascular Age-related Macular Degeneration או nAMD). מדגם המחקר כלל 610 משתתפים בגילאי 50 ומעלה, עם nAMD שלא טופלו קודם לכן. המשתתפים חולקו באקראי בין מרץ 2008 ועד אוקטובר 2010, לטיפול ב- Bevacizumab או Ranibizumab, שניתנו פעם בחודש או לפי הצורך.

שנה לאחר ההקצאה האקראית, ההשוואה בין Bevacizumab ו-Ranibizumab לא הייתה חד-משמעית.

חדות הראייה עמדה על 69.0 אותיות בקבוצת הטיפול ב-Ranibizumab ו-66.1 בקבוצת הטיפול ב- Bevacizumab, ועמדה על 66.8 אותיות עם טיפול חודשי ו-68.4 אותיות עם טיפול לפי הצורך. ההבדל בין Bevacizumab ו-Ranibizumab עמד על 1.99 אותיות; ההבדל בין טיפול חודשי וטיפול לפי הצורך עמד על 0.35 אותיות.

מניתוח תוצאות הביניים עולה כי עובי שכבת הפוביאה לא היה שונה עם התרופות השונות, אך היה קטן ב-9% עם טיפול חודשי בהשוואה לטיפול לפי הצורך.

החוקרים מדווחים כי תועדו פחות אירועים תרומבוטיים עורקיים ואי-ספיקת לב בחולים שטופלו ב- Bevacizumab בהשוואה ל-Ranibizumab (יחס סיכויים של 0.23, p=0.03). בנוסף, שיעור החולים שפיתחו תופעות לוואי סיסטמיות היה דומה בשתי הקבוצות (יחס סיכויים של 1.35, p=0.25).

רמות VEGF בדם היו נמוכות יותר עם Bevacizumab וגבוהות יותר עם טיפול שניתן לפי הצורך.

לסיכום, בתום השנה הראשונה למחקר, הממצאים הדגימו תועלת דומה ל- Bevacizumab ו-Ranibizumab. ללא תלות בתרופה שניתנה או אם הטיפול ניתן כל חודש או לפי הצורך, חל שיפור של 1-2 שורות בבדיקת עיניים. למרות העדר הבדלים תפקודיים בין שתי הקבוצות, Bevacizumab נחשב טיפול פחות יקר וניתן לחסוך בעלויות רבות ע”י החלפת הטיפול ב-Ranibizumab ל- Bevacizumab ומתן טיפול לפי הצורך.

Ophthalmology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה