השפעת השימוש במכשיר CPAP על מבנה עורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה (Respiratory Research)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Research עולה כי במהלך ששת חודשי הטיפול הראשונים במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים עם תסמונת דום נשימה בשינה (OSAS או Obstructive Sleep Apnea Syndrome) חלה ירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במכשיר CPAP על עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במהלך 12 חודשים, בבית חולים אוניברסיטאי שכלל 50 חולים עם אבחנה חדשה של תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה, שטופלו במכשיר CPAP או בגישת טיפול שמרנית. עובי שכבת אינטימה-מדיה נקבע באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר משני עורקי התרדמה, שנערכה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ושנה אחת.

28 חולים טופלו במכשיר CPAP ו-22 בגישת טיפול שמרנית, ללא הבדל משמעותי בגיל המשתתפים, מדדי BMI, מדדי ESS, AHI, ריוויון חמצן בדם או תחלואה נלווית. במהלך שישה חודשים החולים השתמשו במכשיר ה-CPAP במשך 4.0 שעות בלילה, ולאחר שנה אחת, השימוש הממוצע במכשיר עמד על 4.7 שעות בלילה. עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 758 מיקרון, 721 מיקרון ו-705 מיקרון, בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP, בהשוואה ל-760 מיקרון, 770 מיקרון ו-778 מיקרון עם טיפול שמרני (p=0.002).

בקרב משתתפים ללא מחלות לב וכלי דם (24 חולים), עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 722 מיקרון, 691 מיקרון ו-659 מיקרון בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP (12 חולים), בהשוואה ל-660 מיקרון, 685 מיקרון ו-690 מיקרון, בהתאמה,  עם טיפול שמרני (p=0.006).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה עם טיפול במכשיר CPAP בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה חלה בעיקר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, ונותרה למשך 12 חודשים, בחולים עם היענות סבירה לטיפול.

Respiratory Research. 2012;13

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    בתינוקות עם תסמונת דאון, התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה עשויה להוביל לתוצאות קוגניטיביות והתנהגותיות טובות יותר בגיל שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם תסמונת דאון סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה. בעת ביצוע המחקר, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה על […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה