החברה האירופאית לקרדיולוגיה (ESC) פירסמה בתחילת החודש הנחיות עדכניות למניעת מחלות קרדיווסקולריות.

בהנחיות ניתן דגש לחינוך לבריאות הלב עוד מגיל צעיר, ולצורך לבצע תחזוקה לאורך זמן מבחינת שמירת סגנון חיים (תזונה, פעילות גופנית, המנעות מעישון).

במטרה לגרום ליישום של ההמלצות בפרקטיקה הקלינית המחברים העדיפו גירסה מקוצרת ומרוכזת יותר שתתאים יותר לשימוש עבור רופאים עסוקים.

דגש הושם בעקרונות ביצוע שינויים התנהגותיים במטרה לנטרל ולהקטין חשיפה לגורמי סיכון כמו עישון, העדר פעילות גופנית, תזונה לקויה, גורמים פסיכוסוציאלים.

המחברים מאמינים שכל מבוגר/ת לפחות פעם בחייו צריך לעבור בדיקה מלאה להערכת סיכון קרדיווסקולרי (לגברים מעל גיל 40 ולנשים מעל גיל 50), לרבות בדיקת לחץ דם, כולסטרול וליפידים.

בהנחיות החדשות אין חידושים דרמטיים בהקשר של טיפול יתר לחץ דם והיפרליפידמיה. ההמלצות ממשיכות לתמוך בהשגת רמות LDL כולסטרול של מתחת ל-70 מ”ג’/ד”ל באנשים ברמות סיכון גבוהות מאוד (או ירידה של לפחות 50% בערכי ה-LDL כולסטרול הבסיסיים), ולאנשים בסיכון גבוה יעד המטרה של LDL כולסטרול נותר מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל.

שינוי אחד בהמלצות החדשות קשור לניהול חולי הסוכרת. ע”פ ההמלצות כל חולי הסוכרת צריכים לקבל טיפול אגרסיבי בשל היותם בסיכון קרדיווסקולרי  ומיקרווסקולרי גבוה. יעד המטרה של המוגלובין A1C הוא מתחת ל-7% ומעל 6.5% , והטיפול במטפורמין צריך להיות קו הטיפול הראשון. טיפול בסטטינים מומלץ לכל הסוכרתיים, אך אספירין אינו מומלץ עוד למניעה ראשונית בחולי סוכרת.

בנוסף, שני נוגדי הטסיות החדשים, טיקרגלור (ברלינטה) ופרסוגרל (אפיאנט) ביחד עם אספירין עבור מטופלים שעברו אירוע קורונרי חריף (ACS) הם הטיפול המומלץ לסוכרתיים, כשקלופידוגרל מהווה אופצייה רק למי שאינם סבילים לנוגדי הטסיות החדשים.

ההמלצות החדשות מדגישות את החשיבות של שימוש באחיות לצורך יישום ההמלצות למניעה ותכניות הדרכה לשינוי הרגלי חיים ושיקום לב. ניתן גם דגש על התכניות לשיקום לב לאחר ACS על בסיס העובדה שהשתתפות בתכנית שיקום לב נמצאה כמפחיתה סיכון לאירועים חוזרים ב-70% בהשוואה לטיפול רגיל.

המחברים, גם במסיבת עיתונאים שקיימו לצורך הצגת ההנחיות החדשות הירבו להשוות את גוף ולב האדם למכונית, ועל הצורך לבצע תחזוקה מונעת בכדי למנוע קילקולים והרס ה”מנוע”.

ההנחיות קוראות גם לצוותי הרפואה לתקשר עם מטופליהם בהתבסס על “גיל הסיכון”, היינו הסיכון של אדם בגיל מסויים הנמצא במצב אופטימלי מבחינת שאר גורמי הסיכון. כך אפשר לאמר למשל לגבר בן 40 שנוהג לעשן , עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת וכד’ שלמעשה גיל הסיכון האקויוולנטי שלו הוא 65, נתון שעשוי לעודד אותו לבצע שינוי בהרגלי החיים ולקבל טיפול הולם. המחברים סבורים אגב ששימוש בנתון המקובל של הסיכון למחלת לב ל-10 שנים עלול להיות מבלבל, שכן אנשים שמקבלים הערכה שיש להם סיכון של 10% (שהוא בהחלט גבוה) עלולים לתפוס את המצב כאופטימי, שכן יש סיכוי של 90% שלא יחלו במחלת לב…השימוש בגיל הסיכון עשוי לדעת המחברים להיות אפקטיבי יותר ביצירת שינוי באורח חיים.

לדיווח במדסקייפ

Eur Heart J 2012; DOI:10.1093/eurheartj/ehs092. Available at: http://eurheartj.oxfordjournals.org.