בדיקות סקר מודרניות לסרטן שד מצמצמות את הסיכון לתוצאות חיוביות-שגויות (J Natl Cancer Inst)

עם התקדמות בטכנולוגיות חדשות לביצוע בדיקות סקר לסרטן שד במהלך העשור האחרון, חלה ירידה בשיעור התוצאות החיוביות-שגויות של בדיקות הסקר, כך עולה בעקבות סקירה חדשה שפורסמה במהדורת אפריל של כתב העת Journal of the National Cancer Institute.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתונים שנאספו בין השנים 1991-2005 מתכנית בדיקות ממוגרפיה כבדיקות סקר לסרטן שד. הם קבעו את הסיכון בהמשך לסרטן שד (כולל DCIS או Ductal Carcinoma In Situ) בנשים עם תוצאות שגויות-שליליות. תוצאה חיובית-שגויה הוגדרה כאבנורמליות שאובחנה בבדיקת ממוגרפיה, אך לא אושרה בבדיקות נוספות.

הסקירה כללה קרוב -60,000 נשים (630,000 שנות-אישה בסיכון) בגילאי 50-69 שנים. כולן עברו בדיקות ממוגרפיה, עם הערכה בלתי-תלויה ע”י שני רדיולוגים. ממצאים חשודים היו במעקב באמצעות בדיקה משולשת שכללה בדיקה קלינית, ממוגרפיה וביופסיית מחט. לאחר 1991, לממוגרפיה הוסיפו החוקרים בדיקות אולטרה-סאונד של הנגעים ובדיקת FNA (Fine Needle Aspiration) בהנחיית אולטרה-סאונד או ביופסיה היסטולוגית. בדיקת אולטרה-סאונד בתדירות גבוהה בוצעה החל משנת 2001 וביופסיה סטריאוטקטית נכנסה לשימוש בשנת 2002 במקרים חשודים שלא ניתן היה לזהות בבדיקת אולטרה-סאונד.

במידה ושללו אבחנה של סרטן שד, הנשים הופנו חזרה לבדיקות ממוגרפיה שגרתיות. ממצאים של סרטן שד הובילו להפניה לטיפול. במקרים בהם לא הייתה הסכמה, הומלץ על ביופסיה כירורגית. נשים עם אבחנה של סרטן שד לפני תחילת המחקר לא נכללו במחקר. בדיקות סקר נערכו כל שנתיים, ונשים עם ממצאים חיוביים-שגויים בסבב הקודם לא נכללו בסקירות הבאות.

עם מעקב ממוצע של 10.9 שנים, ולאחר תקנון לגיל, שיעור הממאירויות האבסולוטי בנשים עם תוצאות שליליות עמד על 339/100,000 שנות-אישה בסיכון. בנשים עם תוצאות חיוביות-שגויות השיעור האבסולוטי עמד על 583/100,000 שנות-אישה בסיכון, עם סיכון יחסי מתוקן לסרטן שד בנשים עם תוצאות חיוביות-שגויות של 1.67. תוצאות אלו היו עקביות בנשים עם תוצאות חיוביות-שגויות בגילאי 50-59 שנים ובאלו בגילאי 60-69 שנים (סיכון יחסי של 1.69) בהשוואה לנשים עם תוצאות שליליות בקטגוריות הגיל המקבילות.

בשנתיים שלאחר תוצאות חיוביות-שגויות, לא נרשם הבדל מובהק סטטיסטית בממאירויות השד בין שתי הקבוצות, והחוקרים מציעים כי העליה של 67% בסיכון בנשים עם תוצאות חיוביות-שגויות לא נבעה ממאירויות שהתפתחו במרווח הזמן בין הבדיקות. עם זאת, יחס הסיכון היה גבוה יותר משמעותית לאחר 2-4 שנים מהתוצאות החיוביות-שגויות (p<0.001), אך לא לאחר 4-6 שנים (p=0.11). לאחר שש שנים ומעלה מתוצאה חיובית-שגויה, יחס הסיכון נע בין 1.58-2.30 והיה מובהק סטטיסטית.

הפיתוח של אולטרה-סאונד בתדירות גבוהה בשנת 2001, ביופסיה סטריאוטקטית בשנת 2002 ו-Bidirectional Mammography כפרוצדורה סטנדרטית בשנת 2004 לווה בשיעורי אבחנה טובים יותר של  סרטן שד ושיעור נמוך יותר של תוצאות חיוביות-שגויות. להערכת שיעורי הממאירויות לפני ואחרי התחלת השימוש בטכנולוגיות אלו, החוקרים ערכו השוואה בין נשים שעברו בדיקות סקר בין 1 בינואר, 1994 ועד 31 בדצמבר, 1998, והיו במעקב עד 31 בדצמבר, 2000, ובין נשים שעברו בדיקות סקר בין 1 בינואר, 2001 ו-31 בדצמבר, 2005, והיו במעקב עד 31 בדצמבר, 2007.

בנשים בתקופה המוקדמת עם תוצאה חיובית-שגויה יחס הסיכון לסרטן שד היה גבוה יותר בהשוואה לנשים עם תוצאה שלילית (יחס סיכון של 1.65, P=0.001). עם זאת, בתקופה המאוחרת יותר, לא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין נשים עם תוצאות חיוביות-שגויות ונשים עם תוצאות שליליות בסיכון להתפתחות סרטן שד בהמשך.

החוקרים כותבים כי מהממצאים עולים כי יש לעודד נשים עם בדיקות חיוביות-שגויות להמשיך ולהקפיד על בדיקות סקר שגרתיות.

J Natl Cancer Inst. 2012;104

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה