תוצאות מעקב של שנתיים אחר המשתתפים במחקר ה-PARTNER פורסמו היום ב-NEJM . התוצאות תומכות בכך שהחלפת מסתם אורטלי בצינתור (TAVR) היא אלטרנטיבה שקולה להחלפת מסתם בניתוח בחולים בסיכון גבוה.
החוקרים מציינים ברקע למחקר כי מחקר ה-PARTNER הראה שבין חולים בסיכון גבוה, TAVR לאחר שנה הפגין תוצאות דומות מבחינת תמותה להחלפת מסתם בניתוח. במחקר זה החוקרים ביקשו להעריך את התוצאות לתקופה ארוכה יותר.
החוקרים עקבו ב-25 מרכזים שונים אחר 699 מטופלים עם היצרות קשה של המסתם האורטלי שחולקו באופן רנדומלי ל-TAVR או החלפת מסתם בניתוח לאורך של שנתיים. המעקב כלל מימצאים קלינים ואקוקרדיוגרפיים.
שיעור התמותה מכל סיבה היה דומה בקבוצת ה-TAVR והניתוח, עם סיכון יחסי של 0.9 ל-TAVR אך ללא הבדל מובהק סטטיסטי (p=0.41) . לאחר שנתיים באנליזה לפי עקומת קפלן מאייר שיעור התמותה בקבוצת ה-TAVR היה 33.9% לעומת 35% בקבוצת הניתוח, ללא הבדל מובהק.
היארעות של כל מקרי השבץ גם לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות. יחס הסיכון ל-TAVR היה 1.22 אך ללא הבדל מובהק (p=0.52).
לאחר 30 יום, היו יותר מקרי שבץ בקבוצת ה-TAVR מאשר בקבוצת הניתוח (4.6% לעומת 2.4% , עם p=0.12 ) . לאחר מכן נרשמו 8 מקרי שבץ נוספים בקבוצת ה-TAVR ו-12 בקבוצת הניתוח.
השיפור באיזור המסתם היה דומה בשתי הקבוצות ונמשך לאורך שתי שנות המעקב. רגורגיטציה פרה-מסתמית הייתה שכיחה יותר בקבוצת ה-TAVR באופן מובהק, וגם כשהייתה קלה, היא הייתה קשורה עם תמותה מאוחרת מוגברת.
החוקרים מסכמים שלאחר שנתיים של מעקב במחקר ה-PARTNER המימצאים תומכים ב-TAVR כחלופה לניתוח בחולים בסיכון גבוה. שני הטיפולים היו דומים מבחינת תמותה, הפחתת סימפטומים, ושיפור בהמודנימיות של המסתם. עם זאת כאמור רגורגיטציה פרה-מסתמית הייתה שכיחה יותר בקבוצת ה-TAVR והייתה קשורה עם סיכון מוגבר לתמותה.
NEJM, for the PARTNER Trial Investigators March 26, 2012 (10.1056/NEJMoa1200384
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!