בנייר עמדה המתפרסם במהדורת פברואר 2012 של Curr Treat Options Cardiovasc Med מנתחים המחברים את הסוגייה של טיפול כפול בנוגדי טסיות וההתמודדות עם הסיכון לדימומים, בעיקר גסטרואינטנסיאליות.
המחברים פותחים בכך שטיפול כפול בנוגדי טסיות (אספירין ואנטוגוניסטים של P2Y) נדרש לאחר השתלת סטנט בעורק כלילי. במידה והסטנט הושתל במסגרת טיפול באירוע כלילי חריף (ACS) נדרש טיפול בקלופידוגרל (פלויקס) או אנטגוניסט פוטנטי מקבוצת P2Y כמו פרסוגרל (אפיאטנ) או טיקגרלור (ברילינטה).
המחברים מזכירים כי האינדיקציות הנוכחיות לשימוש בפרסוגרל הן במצב של אוטם עם עליות מקטע ST (או בקיצור STEMI ) , סוכרת, או סטנט תרומבוזיס בעבר במהלך טיפול עם קלופידוגרל.
כמו כן הם מציינים שבמידה והשתלת הסטנט נעשתה במסגרת טיפול אלקטיבי בחולה עם מחלת לב איסכמית יציבה, אז באופן שגרתי המטופל יקבל קלופידוגרל
בשלב הבא מדגישים המחברים את חשיבות הערכת הסיכון לדימומים תחת הטיפול נוגד הטסיות. לדעתם ניתן לעשות שימוש בערכים של ה-CRUSADE בכדי להעריך את הסבירות להופעת דימום גסטרואינטנסיאלי (GI) על רקע הטיפול נוגד הטסיות.
למטופלים שמטופלים באספירין וקלופידוגרל הנמצאים בסיכון GI גבוה הם מציעים על בסיס העדויות הקיימות להשתמש בתרופות מקבוצת ה-PPI בהיותן האפקטיביות ביותר להפחתת הסיכון לדימום. עם זאת הם מציינים שקיימים דיווחים כי omeprazole עלול להפחית את האפקט הפרמקודינמי של קלופידוגרל, ולכן יהיה זה הגיוני לעשות שימוש ב-PPI אלטרנטיבי שבו יש פחות סיכון לאינטרקציות פרמקוקינטיות ופרמקודינימיות כמו למשל pantoprazole .
במטופל הנמצא בסיכון נמוך עד בינוני לדימום GI יש לדעתם להמנע משימוש ב-PPI ביחד עם קלופידוגרל שכן הסיכון לאינטרקציה שלילית גבוה מהסיכון לדימום GI .
הם מוסיפים שאין כיום עדויות לכך ש-PPI מפחית את האפקט התראופוטי של פרסוגרל או טיקגרלור, ולכן למטופלים בסיכון הגבוה יותר לדימומים המטופלים בפרסוגרל או טיקגרלור יש לדעתם להציע טיפול מגן ב-PPI .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!