הפחתת לחץ דם במהלך גיל הביניים מפחיתה את הסיכון לאורך החיים לאירועים קרדיווסקולרים, כך מוצג במחקר חדש מ-circulation .
החוקרים ניתחו נתונים של מאגר שכלל למעלה מ-61,000 מטופלים ב-7 מחקרי קוהורט שבוצעו בארה”ב, במסגרת הפרוייקט Cardiovascular Lifetime Risk Pooling Project .
מטרתם הייתה לבדוק באיזו מידה שינויים בלחץ דם במהלך גיל הביניים עשוי להשפיע על הסיכון למחלה קרדיווסקולרית, מחלת עורקים כלילית ושבץ, לאחר גיל 45 . כל משתתף במחקר היה במעקב של 14 שנים בממוצע, ובסה”כ נצברו במאגר המידע 700,000 שנות אדם.
בוצעה חלוקה לפי רמות לחץ דם בגיל 55 ממנה נמצא שכ-26% מהגברים ו-41% מהנשים היו עם רמות לחץ דם נורמליות. כ-49% ו-48% מהגברים והנשים בהתאמה היו עם יתר לחץ דם.
18% מהגברים ו-9.6% מהנשים סבלו מיל”ד בדרגה 1 , ו-6.8% מהגברים ו-2.2% מהנשים סבלו מיל”ד בדרגה 2 או שקיבלו טיפול ליל”ד.
כמחצית מהמשתתפים נשארו באותה קטגוריה של לחץ דם מגיל 41 עד 55, בעוד שאצל 30% מהגברים ו-40% מהנשים הייתה עליה של רמות לחץ דם במהלך התקופה.
משתתפים שרמות לחץ הדם שלהם נשארו קבועות או ירדו לנורמלי (מתחת ל-120/80 מ”מ כספית) עד הגיעם לגיל 55 היו בסיכון הנמוך ביותר למחלה קרדיווסקולרית לשארית חייהם (בין 22% ל-41% סיכון) בעוד שמשתתפים שפיתחו יל”ד עד גיל 55 היו בסיכון קרדיווסקולרי של 42% עד 69% לשארית ימי חייהם.
מטופלים ששיפרו את רמות לחץ הדם שלהם גם נטו לשפר את הדיאטה שלהם והרגלי הפעילות הגופנית. בכל אופן, הסיכון הגרוע ביותר ליתרת תוחלת החיים למחלה קרדיווסקולרית נמצא בגברים שפיתחו יל”ד במהלך גיל הביניים, בעוד שאצל הנשים הסיכון הגבוה ביותר היה אצל אלו שפיתחו יל”ד בין גיל 41 ל-55 .
החוקרים מסכמים שלקיחה בחשבון של שינויים בלחץ דם בגיל הביניים עשוייה לספק הערכה מדוייקת יותר של רמת הסיכון הקרדיווסקולרי למשך יתרת החיים, ולייצג התקדמות נוספת בפיתוח אסטרטגייה אינדבדואלית להערכת סיכון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!