“כנס ים המלח” ה-12 של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות שנערך החודש דן בצרכי הערכות של המדינה נוכח ההאצה בקצב ההזדקנות של האוכלוסייה. שלושה צוותי עבודה עסקו בהיבטים של ארגון מערכת הבריאות לטיפול בקשיש, תשתיות (מתקנים, ציוד וכוח אדם) והיבטים כלכליים. על בסיס דיונים אלו גובש  דו”ח מסקנות והמלצות שיונח על שולחנו של סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן.

אלו עקרי ההמלצות המופיעות בדו”ח:

בנושא ארגון מערכת הבריאות לקשיש:

• יש לפעול לחיזוק והרחבה של מערך שירותי הבריאות בקהילה: טיפול בית ואשפוז בית בכל קופות החולים ובכל הארץ תוך דאגה למשאבים הדרושים.

• יש לפתח מענים שיכולים לתת פתרונות 24 שעות ביממה בנושאי בריאות ורווחה

• יש לקבוע מדיניות לגבי אופן ההתייחסות לצרכי בני משפחה מטפלים

• על המדינה להחליט על מי מוטלת האחריות לטיפול במטפל הבלתי פורמאלי (בן משפחה)

• מומלץ לשקול תמריצים למטפל הבלתי פורמאלי (פיצוי על אבדן הכנסות, תנאי עבודה גמישים וכו’)

• ההתמודדות עם מחלת הדמנציה מחייבת חלוקת עבודה יעילה בין רופאים גריאטריים לבין רופאי משפחה, בין רופאים לאחיות ויתר מקצועות הבריאות

•  יצירת מנגנון תאום שוטף בין הצוות במחלקות בית החולים הכללי לבין רופא המשפחה. תכנון השחרור מביה”ח צריך להתבצע בשיתוף נציגי קופות החולים כדי להבטיח המשכיות ורצף טיפולי ומעורבות של גורמי רווחה בהתאם לצורך

• יש להקים פורום מיוחד לצורך קביעת מדדי איכות בגיל זקנה

• יש לנצל מערכות מידע קיימות כדי למנוע כפילות באיסוף מידע (למשל ביטוח לאומי).  

בנושא תשתיות: מתקנים, ציוד וכוח אדם:

• בניית תכנית ייעודית ברפואה גריאטרית במסגרת ההתמחות ברפואה פנימית, רפואת משפחה ורפואה דחופה ע”י המועצה המדעית


• הגדלת מספר האחיות והקמת מסלול הכשרת “סייעת לאחות”


• יצירת אחות מומחית בגריאטריה שתתפקד בעצמאות מרבית במרכז הרפואי הגריאטרי ובקהילה


• 
  
  הגדרת מקצוע של מטפל מוסמך בקשיש העם לימודים, הכשרה, הסמכה, אכיפה, השתלמויות ומניעת שחיקה. הגדרת המטפל המוסמך צריכה להיגזר מתפקידו וסמכותו של מטפל מוסמך בילדים אשר קיים בארץ.


• הקמת תת-ועדה קבועה בנושא הקשיש במסגרת ועדת עבודה רווחה ובריאות של הכנסת


•  הקמת רשות לאומית לטיפול בקשיש שתשלב בין משרדי הבריאות, הרווחה והאוצר. הפעלת הרשות הלאומית ברמה האזורית תהייה באחריות הרשות המקומית בשילוב קופות חולים וביטוח לאומי. הפעלת המנגנון האזורי יתבצע ע”י גריאטר מחוזי. 

בנושא ההשלכות הכלכליות:

• יש לעצור את המגמה של העלייה במימון הפרטי של ההוצאות לבריאות וסיעוד של קשישים  ולצמצם את המימון הפרטי. תמהיל המימון הנוכחי אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות חוק בריאות ממלכתי.

• יש להבטיח סל שירותים מספק לכל התושבים מתוקף תפיסת הסיעוד כזכות. מעל לרובד זה יהיה רובד וולנטרי של ביטוחים פרטיים.

• יש לפעול לצמצום הכפל הביטוחי ובין היתר למנוע את התופעה של הפניית חברות ביטוח לניצול השב”ן והסל במקום מימון מכספי פוליסות הביטוח הפרטי.

• יש להקים מאגר מידע אשר ישווה בין תוכניות הביטוח השונות: סל בסיסי, שב”ן וביטוחים מסחריים.

• יש להקים מאגר מידע שיאפשר לכל אזרח לדעת באילו פוליסות הוא מבוטח

• יש להפסיק את הפגיעה במבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי הנמצא בבעלות קופות החולים כאשר הם עוברים קופה. יש לאפשר להם להישאר באותו קולקטיב

• דרושה יותר רגולציה בתחום ביטוח הבריאות והסיעוד המסחריים

ב’כנס ים המלח’ ה-12 של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות השתתפו סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מנכ”ל משרד הבריאות ד”ר רוני גמזו, ובכירי מערכת הבריאות בישראל, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, בהם ראשי משרד הבריאות, מנהלי קופות החולים ובתי החולים, נציגי אקדמיה ומכוני מחקר.

מקור: דוברות המכון הלאומי לחקר הבריאות