הוכחה נוספת לתועלת של מעכבי ACE ו-ARB בטיפול באי-ספיקה של מסתם הוותין (J Am Coll Cardio)

מניתוח רטרוספקטיבי שכלל למעלה מ-2,200 חולים שאובחנו עם אי-ספיקה בינונית או חמורה של מסתם הוותין במרכז רפואי יחיד בסקוטלנד, הסיכון המתוקן לתמותה מכל סיבה במהלך 4.5 שנים ירד בלמעלה מ-40% באלו שנטלו את הטיפול במעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) או ARB (Angiotensin Receptor Blocker), בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי. הסיכון המתוקן לאירועים קרדיווסקולאריים ואירועים קליניים הקשורים בהפרעה בתפקוד המסתם ירד בלמעלה מ-20%.

לדברי החוקרים, מחקרים קודמים הדגימו תוצאות סותרות, וכעת הם מצאו עדות לכך שמתן מעכבי ACE או ARB בחולים עם אי-ספיקה בינונית או חמורה של מסתם הוותין (Aortic Regurgitation) עשויה להביא לשיפור שיעורי ההישרדות ולהפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. הם מציינים כי ההנחיות הנוכחיות אינן תומכות במתן מרחיבי כלי דם לחולים עם ההפרעה המסתמית בלבד.

מתוצאות המחקר עולה כי יחס הסיכון המתוקן לתמותה, מהשוואת מתן טיפול במעכבי ACE או ARB לאי-מתן הטיפול התרופתי, עמד על 0.56. באשר לשיעורי האשפוזים או שיעורי התמותה על-רקע קרדיווסקולארי, יחס הסיכון עמד על 0.77. יחס הסיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב, תמותה עקב אי-ספיקת לב או החלפת מסתם הוותין עמד על 0.74 מהשוואת חולים שטופלו במעכבי ACE או ARB עם אלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי האמור. התועלת בטיפול הייתה בולטת עוד יותר בניתוח נפרד של הנתונים (Propensity Matching), כאשר יחסי הסיכון המקבילים עמדו על 0.39, 0.57 ו-0.73, בהתאמה.

מדובר בנתונים הרטרוספקטיביים היחידים בנוגע למתן מעכבי ACE ו-ARB בחולים עם אי-ספיקה של מסתם הוותין. החוקרים קוראים לערוך מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים מבוקרים בנושא.

J Am Coll Cardiol 2011;58:20842091

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה