מניתוח פוסט הוק של ממצאי מחקר EPHESUS (Eplerenone Post Acute Myocardial Infarction Heart Failure Efficacy and Survival) עולה כי ל- Eplerenone (אינספרה) תועלת ייחודית כטיפול למניעת התפתחות אי-ספיקת לב לאחר אוטם לבבי.
במסגרת המחקר חולקו באקראי למעלה מ-6,600 חולים בתוך שבועיים מאוטם לבבי חד, עם אי-ספיקת לב סיסטולית, או הפרעה בתפקוד חדר שמאל וסוכרת, לטיפול ב- Eplerenone (25 מ”ג ליום והעלאת המינון עד 50 מ”ג ליום) או פלסבו בנוסף לטיפול סטנדרטי, שעשוי לכלול משתני לולאה.
בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה של 15% בשיעורי התמותה, בהשוואה לביקורות (p=0.008) וירידה של 13% בתמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית (p=0.002), שהוגדרו שניהם כיעדי סיום עיקריים של המחקר.
הסקירה הנוכחית כללה כ-6,000 חולים ששרדו לאחר חודש אחד, ועבורם היו לחוקרים נתינים זמינים.
מניתוח הנתונים עולה כי שיתון (כפי שנקבע לפי הערכת היקף הירידה בנפח הפלזמה) לווה בירידה מובהקת של 11-195 במספר יעדי סיום קליניים, כולל תמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב. תכונת שימור אשלגן לוותה בשיפור מובהק של 12-34% בשיעורי התמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולארית ויעדי סיום אחרים.
לא הודגמה אינטראקציה סטטיסטית בין השפעות השיתון ושימור-אשלגן ובין התוצאות, וכן לא זוהתה אינטראקציה עם ההשפעות של Eplerenone על התוצאות בניתוח העיקרי של ממצאי המחקר.
הממצאים העדכניים עשויים לעודד רופאים המהססים מפני מתן אנטגוניסטים לאלדוסטרון לטיפול באי-ספיקת לב לאחר אוטם לבבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תכונות השיתון ושימור אשלגן של Eplerenone קשורות באופן מובהק, ובלתי-תלוי אחת בשניה, בתוצאות חיוביות בטיפול באי-ספיקת לב בחולים לאחר אוטם לבבי חד. מהממצאים עולה כי ל- Eplerenone ערך מוסף, שאינו תלוי ביכולת השיתון או שימור אשלגן, במקרים אלו. לאור זאת, החוקרים קובעים כי הסקירה הנוכחית מספקת עדות ברורה להשפעות פליאוטרופויות חיוביות של הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב, לפחות במקרים לאחר אוטם לבבי.
J Am Coll Cardiol 2011;58:1958-1966
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!