מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של כתב העת Journal of Hand Surgery עולה כי תזמון ההטריה בניתוח תיקון שבר פתוח של רדיוס דיסטלי אינו משפיע על שיעור הזיהומים לאחר הניתוח. כמו כן, נמצא כי אופן הקיבוע הראשוני של השבר אינו משפיע על שיעור הזיהומים. אולם, המרה מתוכננת מקיבוע חיצוני לקיבוע פנימי נמצאה קשורה בשיעור גבוה יותר של סיבוכים משניים. יש לציין כי במטופלים במחקר זה לא נצפו זיהומים לאחר הניתוח.
במחקר זה בדקו החוקרים את ההשפעה של הטריה (debridement ) מוקדמת לעומת הטריה מאוחרת, וכן של קיבוע חיצוני (external fixation ) לעומת קיבוע פנימי (internal fixation ) במהלך ניתוחים פתוחים של שבר ברדיוס הדיסטלי על שיעור הזיהומים והצורך בהתערבות חוזרת.
החוקרים השתמשו בנתונים של 32 מטופלים עם שבר פתוח ברדיוס הדיסטלי. מתוכם, 19 שברים היו בדרגה I , 11 בדרגה II , ו-3 שברים פתוחים בדרגה IIIA .
סך של 10 מטופלים עברו הטריה מוקדמת (תוך פחות מ-6 שעות לאחר הקבלה לבית החולים) ואילו 22 עברו הטריה מאוחרת (לאחר יותר מ-6 שעות מהקבלה לבית החולים). סך של 20 שברים עברו קיבוע חיצוני, 7 עברו קיבוע פנימי עם פלטות, ו-5 עברו ניתוח המרה מתוכנן בשלבים מקיבוע חיצוני לקיבוע עם פלטות.
החוקרים מצאו כי במטופלים אלה לא היו זיהומים לאחר הניתוח, ללא קשר לתזמון ההטריה או לשימוש מיידי בפלטות לקיבוע. סיבוכים אחרים אשר הצריכו התערבות משנית קרו באופן תדיר יותר במטופלים אשר טופלו בהמרה מתכוננת בשלבים מקיבוע חיצוני לפלטות בהשוואה למטופלים אשר עברו קיבוע חיצוני או קיבוע פנימי בלבד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקבוצת המטופלים עם שבר פתוח של הרדיוס במחקר זה לא הודגמו זיהומים בעקבות ניתוח תיקון השבר, ללא קשר לתזמון הניתוח ולאופן קיבוע השבר. קיבוע פנימי עשוי להיות אפשרות בטוחה כקיבוע ראשוני. נראה כי שימוש בקיבוע חיצוני זמני עם המרה מתוכננת לקיבוע פנימי מעלה את הסיכון לסיבוכים אשר יצריכו התערבות נוספת בהמשך.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!