ממחקר חדש שפורסם ב-British Medical Journal עולה כי בקרב נשים הנוהגות לשבת למשך תקופות ארוכות בכל יום נרשמה עליה של פי 2-3 בסיכון להתפתחות תסחיף ריאתי אידיופתי, בהשוואה לנשים פעילות.
לדברי החוקרים, הקשר בין חוסר פעילות גופנית, פעילות גופנית ותסחיף ריאתי, עודנו לא-ברור. חלק ממחקרי מקרה-ביקורת בנושא מצאו כי פעילות גופנית על-בסיס קבוע מפחיתה את הסיכון לקריש ורידי בשיעור של 30-50%, בהשוואה להעדר פעילות גופנית. עם זאת, מחקרים אחרים, כולל מחקרים פרוספקטיביים, מצאו קשר בין פעילות גופנית ובין סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.
על-בסיס מחקר Nurses’ Health Study שכלל 69,950 נשים שהשלימו שאלונים, בתדירות של פעם בשנתיים, בין השנים 1990-2008, החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין אורח חיים סדנטרי ובין היארעות תסחיף ריאתי אידיופתי. יעד הסיום העיקרי היה תסחיף ריאתי אידיופתי כפי שתועד לפי הרשומות הרפואיות.
החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי, תוך תקנון לגיל, מדד מסת גוף, צריכה אנרגטית, הרגלי עישון, שנות חפיסה, גזע, רמת השכלה של בן הזוג, לידות קודמות, מנופאוזה, נטילת NSAID למעט אספירין, נטילת קומדין או מולטי-וויטמינים, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, מחלות ראומטולוגיות והרגלי תזונה. החוקרים התמקדו בחוסר פעילות גופנית (שעות ישיבה בכל יום) ובפעילות גופנית.
במהלך 18 שנות המחקר תועדו 268 אירועים של תסחיף ריאתי אידיופתי. הזמן שבילו הנשים בישיבה היה קשור באופן ישיר עם הסיכון לתסחיף ריאתי אידיופתי (41/104,720 לעומת 16/14,565 לפי קטגורית העדר פעילות גופנית, p<0.001).
בהשוואה לנשים שבילו את הזמן המועט ביותר במהלך היום בישיבה, בקרב אלו שבילו את רוב היום בישיבה תועד סיכון גבוה יותר מפי שתיים לתסחיף ריאתי (HR = 2.34). לא נמצא קשר בין פעילות גופנית ובין תסחיף ריאתי (p=0.53).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה קשר בין העדר פעילות גופנית ובין תסחיף ריאתי אידיופתי בנשים. הם מעלים את האפשרות כי התערבויות שיפחיתו את משך זמן הישיבה יובילו להפחתת הסיכון לתסחיף ריאתי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!