מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת Arthritis and Rheumatism עולה כי במטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות יש צורך במנה כפולה של חיסון נגד שפעת החזירים על מנת להגיע לתגובה חיסונית דומה לזו של אנשים ללא מחלות ראומטיות. כמו כן, נמצא כי תרופות מסוג DMARD משפיעות על פיתוח התגובה החיסונית לאחר מתן החיסון.
במחקר פרוספקטיבי זה חיפשו החוקרים גורמים אשר יעזרו לנבא תגובת נוגדנים לחיסון נגד שפעת החזירים, H1N1 במטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות. סך של 173 מטופלים עם מחלות דלקתיות (82 עם rheumatoid arthritis , עוד 45 עם spondylarthritis , ו-46 עם מחלות ראומטיות דלקתיות אחרות) ו-138 מקרי ביקורת השתתפו במחקר זה. משתתפי ביקורת קיבלו מנה אחת של חיסון נגד influenza A/09/H1N1 ואילו המטופלים עם מחלות דלקתיות קיבלו 2 מנות של החיסון. החוקרים מדדו רמת עיכוב hemagglutination לפני החיסון, וכן 3-4 שבועת אחרי החיסון, וכן מדדו רמת seroprotection לפי טיטר גאומטרי (geometric mean titer GMT ) של 40 או יותר.
החוקרים מצאו כי רמות הנוגדנים נגד influenza A/09/H1N1 היו נמוכות הן במטופלים והן במשתתפי ביקורת (שיעור seroprotection של 14.8% ושל 14.2% בהתאמה). לאחר מנה אחת של החיסון נמצאה תגובה משמעותית בשתי הקבוצות. אולם, רמת seroprotection ו-GMT נמצאה נמוכה יותר במטופלים עם מחלות דלקתיות (GMT=146 במטופלים לעומת GMT=340 במשתתפי ביקורת, seroprotection של 74.6% במטופלים לעומת 87% במשתתפי ביקורת, P<0.001 עבור שניהם). המנה השניה של החיסון העלתה באופן משמועתי את טיטר הנוגדנים במטופלים, עם השגת GMT ו-seroprotection דומים למשתתפי הביקורת לאחר מנה אחת.
החוקרים מצאו כי הגורמים הבאים נמצאו כמנבאים תגובה חיסונית:
– גיל מבוגר
– טיפול ב-DMARD (או disease-modifying anti-rheumatic drugs ), שאינם Hydroxychloroquine () (פלקווניל) או Sulfasalazine (סלאזופירין).
– טיפול המוריד רמות תאי B במהלך 3 חודשים אחרונים
טיפול בנוגדי TNF (או tumor necrosis factor ) לא נמצא כמנבא תגובה חיסונית.
החיסון נסבל היטב על ידי המטופלים, ללא השפעה שלילית על פעילות המחלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות יש צורך בשני מינונים של חיסון נגד שפעת H1N1 על מנת להשיג אותה תגובה חיסונית כמו באנשים ללא מחלות אלה. כמו כן מצאו החוקרים כי תרופות ממשפחת DMARD משפיעות על התגובה לחיסון במטופלים אלה.
Arthritis Rheum. 2011 Jun;63(6):1486-96
הערת עורך מדור ריאומטולוגיה, ד”ר עודד קמחי:
המאמר מתייחס לשאלה מעשית מאוד שנבדקה בעבר גם על ידי חוקרים ישראלים לגבי יעילות חיסונים במגוון טיפולים מדכאי חיסון מהסוג המקובל בחולים ראומטולוגיים. המאמר מתייחס למגיפה של שפעת החזירים שלוותה בחרדה גדולה בציבור והתגייסות מהירה מאוד של חברות הפארמה והרגולטורים למתן פתרון.
מאמר זה התאפשר הודות להחלטה מהירה להשתמש בסיטואציה ייחודית זו לבדיקת יעילות חיסון ספציפי זה שכלל זן חדש של שפעת בקרב חולים הנוטלים DMARDS לסוגיהם.
על פי המאמר נראה כי עיקר הבעייה קיימת בקרב מטופלים טריים” ב RITUXIMAB כפי שהודגם במספר עבודות כולל ארד וחבריו מאיכילוב אך גם ב DMARDS כמו מתוטרוקסט. האם יש די במאמר זה כדי לשכנע את הרגולטור למתן כמות כפולה של חיסון עבור חולים אילו? האם נצטרך לבדוק את רמת הנוגדנים ולהחליט בהתאם? האם החולים המסוייגים לעיתים מחיסונים ישתפו פעולה? מכל מקום התוצאה המעודדת כפי שנמצא גם בעבר היא שרוב החולים מייצרים תגובה חיסונית . יתכן שבהינתן אפשרות יש לתכנן את מתן מנת המבטרה באביב כדי שניתן יהיה להגיע למתן החיסון שלא בשיא השפעת התרופה.
ראו גם ידיעה אודות השימוש ב-DMARD והסיכון לפתח סכרת חדשה כאן
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!