בעקבות ממצאי ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-American Geriatric Society מדווחים חוקרים על קשר בין סימנים מיקרווסקולאריים ברשתית ובין מוגבלות תפקודית בקשישים.
מהנתונים עולה כי בקשישים בקהילה עם שני סימנים מיקרווסקולאריים ומעלה בבדיקת הרשתית, קיים סיכוי גבוה יותר משמעותית להתפתחות מגבלות ביכולת לבצע פעילויות שגרתיות במהלך חציון של שלוש שנים, בהשוואה למבוגרים עם פחות משני סימנים מיקרווסקולאריים ברשתית.
במסגרת המחקר החוקרים ערכו חיפוש אחר סימנים ברשתית המנבאים מוגבלות עתידית ב-1487 מבוגרים, שלקחו חלק במחקר Cardiovascular Health Study, מחקר פרוספקטיבי להערכת מחלות קרדיווסקולאריות במבוגרים בגיל 65 ומעלה.
הסקירה כללה חולים ללא שבץ מוחי ומוגבלות בפעילויות היומיומיות, לאחר צילום של הרשתית ובדיקת אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר במהלך אחת ההערכות השנתיות שלהם.
המדד העיקרי היה היארעות מוגבלות בביצוע פעילויות יומיומיות וטרשת מתקדמת של עורקי הצוואר (שהוגדרה בנוכחות עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר באחוזון 80% ומעלה, או היצרות של 25% ומעלה).
המשתתפים השלימו שאלונים טלפוניים להערכת מוגבלות בביצוע פעילויות יומיומיות אחת לשישה חודשים, במהלך חציון של 3.1 שנים. השאלות התמקדו בקשיים בביצוע אחת משש פעילויות יומיומיות, שכללו רחצה, לבוש, אכלה, שירותים, הליכה מסביב לבית ויציאה מהמיטה או הכיסא.
במהלך חציון מעקב של 3.1 שנים, בקרב משתתפים עם שני סימנים ברשתית ומעלה, שיעור המוגבלות היה גבוה יותר, בהשוואה לאלו עם פחות משני סימנים ברשתית (10.1% לעומת 7.1%, P<0.001). עם זאת, לא תואר קשר משמעותי בין סימנם אינדיבידואליים ובין מוגבלות.
הקשר בין סימנים ברשתית ובין מוגבלות נבע בחלקו מהפרעה בתפקוד ניהולי, הליכה איטית ותסמיני דיכאון.
החוקרים סבורים כי הממצאים מעידים על חשיבות מחלה מיקרווסקולארית בהתפתחות מוגבלות. הם סבורים כי נוכחות שני סימנים ברשתית, או יותר, צריכים להזהיר רופאים מפני סיכון מוגבר למוגבלות בקשישים.
מתוך הכנס השנתי של ה-American Geriatric Society
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!