מתוצאות ארוכות-טווח משני מחקרים גדולים בנושא DCIS (Ductal Carcinoma In Situ) עולה כי לנשים אלו פרוגנוזה מצוינת, עם סיכוי גבוה יותר לתמותה מסיבות אחרות, שאינן על-רקע סרטן שד.
בסה”כ, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 15 שנים עלו על 85% והיארעות תמותה עקב סרטן שד עמדה על פחות מ-5%.
בנוסף, מהתוצאות עולה כי טיפול משולב עם ניתוח לכריתת הגוש ולאחריו טיפול קרינתי וטמוקסיפן הינה הגישה היעילה ביותר להפחתת הסיכון לסרטן שד פולשני.
הטיפול המשולש הביא להפחתת הסיכון בכמחצית, בהשוואה לכריתת הגוש הלבד; שילוב כריתת הגוש עם קרינה היה טוב יותר משמעותית מכריתת הגוש בלבד.
במחקר B-24 עקבו החוקרים אחר 1799 נשים במשך חציון של 207 חודשים; במחקר B-17 עקבו החוקרים אחר 813 נשים במשך חציון של 163 חודשים.
משני המחקרים עולה כי אירוע הכשל הראשון הנפוץ ביותר היה הישנות גידול השד באותו צד. החשש הגדול ביותר הוא מפני הישנות ממאירות פולשנית של סרטן השד באותו צד, המלווה בסיכון מוגבר לתמותה.
מהתוצאות ארוכות הטווח עולה כי במהלך 15 שנים, תועדו 490 אירועי הישנות סרטן שד באותו צד, כאשר ב-263 מקרים היה מדובר בממאירות פולשנית.
טיפול משולב שכלל כריתת גוש וטיפול קרינתי וטמוקסיפן (טיפול משולש) הביא להפחתת הסיכון להתפתחות ממאירות שד פולשנית במחצית. במהלך 15 שנות המעקב, ב-19.4% נשים תועדה הישנות סרטן שד באותו שד בנשים לאחר כריתת הגוש ו-8.5% בנשים תחת טיפול משולש ירידה של 52% בסיכון.
במחקר B-17, שיעורי הישנות סרטן שד פולשני באותו צד עמדו על 8.9% בקרב נשים שטופלו בשילוב כריתת גוש וקרינה, שיעור הדומה לזה שתועד בנשים תחת טיפול משולש.
עם זאת, במחקר הגדול יותר מבין השניים B-24 תועד הבדל מובהק. באותו מחקר, שיעורי הישנות סרטן שד פולשני באותו צד עמדו על 10% בקרב נשים בהם ניתן טיפול משולב שכלל את כריתת הגוש עם טיפול קרינתי ופלסבו, וב-8.5% מאלו שקיבלו טיפול משולש (P=0.0025). התוצאות מדגימות את התועלת של הוספת טמוקסיפן לטיפול משולב.
הופעת הישנות סרטן שד פולשני מובילה לשינוי בפרוגנוזה של החולות. הסיכון לתמותה עלה כמעט פי שתיים בנשים שפיתחו סרטן שד פולשני באותו צד.
החוקרים מוסיפים כי התפתחות הישנות סרטן שד פולשני באותו צד הינה המסלול העיקרי, אך לא היחידי, המוביל לתמותה על-רקע סרטן שד בנשים עם DCIS.
ההיארעות המדויקת של תמותה על-רקע סרטן שד השתנתה עם הטיפול שניתן: לאחר 15 שנים, שיעורי ההיארעות המצטברים של תמותה על-רקע סרטן שד עמדו על 3.1% בנשים לאחר כריתת הגוש בלבד ו-2.3% באלו שקיבלו טיפול משולש.
באשר לטיפול משולב שכלל כריתת הגוש והקרנות, השיעורים המקבילים עמדו על 4.7% בנשים במחקר B-17 (כריתת הגוש וקרינה) ו-2.7% במחקר B-24 (כריתת הגוש, קרינה ופלסבו).
החוקרים משערים כי הישנות ממאירות פולשנית של השד באותו צד לאחר טיפול קרינתי, מעידה על תהליך ביולוגי אגרסיבי יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!