מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר הוצג במפגש השנתי של הארגון האמריקאי לפסיכיאטריה גריאטרית (AAGP או American Association for Geriatric Psychiatry ) עולה כי טיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות במטופלים מבוגרים עם הפרעה ביפולרית קשור בסיכוי גבוה לתמותה, כאשר Haloperidol היא התרופה המובילה בהעלאת סיכון התמותה.
במחקר זה השתתפו כ-5000 מטופלים מעל גיל 65 עם הפרעה ביפולירת (96% מהם גברים), אשר החלו טיפול באחת מהתרופות הבאות: Haloperidol (הלדול) (137 מטופלים), Olanzapine (זיפרקסה) (868 מטופלים), Risperidone (ריספרדל) (1027 מטופלים), ו-Quetiapine (סרוקואל) (1119 מטופלים). שאר המטופלים החלו טיפול במייצבי מצב רוח דמויי Valproic Acid (דפאלפט) (1703 מטופלים).
בהערכת תמותה ב-180 יום, השיעור הגבוה ביותר (15.3%) נמצא בקרב המטופלים ב-Haloperidol . בקבוצה זו נמצא שיעור גבוה של מטופלים שחורים, כמו גם תחלואה גבוהה יותר בדמנציה, דליריום ושימוש בסמים יחסית לקבוצות האחרות. אחריהם באו המטופלים ב-Risperidone עם 5.6% תמותה, ב-Olanzapine עם 5.0%. שיעור התמותה הנמוך ביותר ב-180 יום היה במטופלים ב-Quetiapine (2.6%) וב-Valproate (2.2%).
החוקרים מדגישים את חשיבות בדיקת הנושא בשל חסר במחקרים על הקשר בין תרופות אנטיפסיכוטיות בהפרעה ביפולרית לבין תמותה. עם זאת, השימוש בתרופות אלה במטופלים עם הפרעה ביפולרית הולך ועולה. מנגנון העליה בסיכון לתמותה אינו ברור. סיכון זה קיים גם בקבוצת המטופלים עם דמנציה אשר מקבלים תרופות אנטיפסיכוטיות. על כן פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA , אזהרה אודות השימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות במטופלים עם דמנציה. ה-FDA אישר שימוש בתרופות אלה במטופלים עם הפרעה ביפולרית. אמנם, לפי תוצאות מחקר זה יש מקום לזהירות.
American Association for Geriatric Psychiatry (AAGP) 2011 Annual Meeting
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!