סקירה מקיפה של התרופות הקיימות לטיפול בסוכרת קובעת כי העדויות הקליניות ממשיכות לתמוך במטפורמין כטיפול קו-ראשון בחולי סוכרת: ישנן עדויות מעטות בנוגע לתועלת היחסית מבחינת התוצאות בטווח הארוך, או השוואת התועלת אל מול חלק מהתרופות החדשות האחרות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בסוכרת נועד להפחית תסמיני היפרגליקמיה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח. ישנו מגוון רחב של טיפולים תרופתיים לחולים עם סוכרת מסוג 2. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לערוך סקירה מקיפה של הספרות הרפואית בנושא.
הסקירה כללה בסופו של דבר 166 מאמרים 140 מחקרים מבוקרים ו-26 מחקרים תצפיתיים. מרבית המחקר דיווחו על הטיפול במטפורמין (77 מאמרים) או תיאזולידנדיונים (Glitazone) , ורק 19 כללו מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase-4) ואגוניסטים לקולטן GLP (Glucagon-Like Peptide). 64 מחקרים בחנו את התוצאות ארוכות הטווח, 116 בחנו את התוצאות בטווח הזמן הבינוני, 107 העריכו את בטיחות הטיפול.
מאחר שישנם מחקרים ארוכי-טווח מעטים, מספר האירועים היה קטן והערכת הסיכון אינה מדויקת. כתוצאה מכך, חוזק העדויות היה נמוך או בלתי-מספק לתמוך במסקנות חד-משמעיות. לרוב, מטפורמין לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכלל הסיבות וכן לתמותה ותחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה.
באשר לתוצאות בטווח הזמן הבינוני, לכל התרופות היו השפעות דומות על רמות HbA1c כאשר ניתנו כטיפול מונותרפי (ירידה של כ-1% מהרמה הבסיסית). מטפורמין כטיפול מונותרפי הביא לירידה גדולה יותר בערכי HbA1c בהשוואה למעכבי DPP-4 כטיפול מונותרפי. טיפולים משולבים, כולל מטפורמין עם מעכבי DPP-4, הביאו לירידה גדולה יותר בערכי HbA1c בהשוואה לטיפול מונותרפי (בכנקודת אחוז אחת). ההשפעות על רמות השומנים היו שונות, אך בעיקרן היו קטנות עד בינוניות; למטפורמין הייתה השפעה חיובית על כל סוגי השומנים. עם טיפול משולב עם סולפוניל-אוריאה תועד הסיכון הגבוה ביותר להיפוגליקמיה קלה עד בינונית. שלשולים היו נפוצים ביותר עם מטפורמין.
אוכלוסיות המחקר היו לרוב צעירות, בריאות ופחות מגוונות מהאוכלוסייה הכללית של מבוגרים על סוכרת מסוג 2 בארצות הברית ומשך הטיפול היה קצר משמעותית מהנהוג בפועל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים לא ניתן לתמוך בתרופה אחת או בשילוב תרופתי מסוים על-פני טיפול אחר בטווח הארוך. מבחינת התוצאות בטווח הזמן הבינוני, למרבית התרופות השפעה דומה על ריכוז HbA1c. מטפורמין לווה באופן עקבי בירידה במשקל או השפעות ניטרליות על המשקל, בהשוואה לתכשירים תרופתיים אחרים וההשפעות על רמות השומנים היו בעיקרן מתונות ובעלות חשיבות קלינית שאינה-ברורה. לטיפולים משולבים הייתה השפעה אדטיבית על איזון רמות הסוכר, אך גם על המשקל ועל תופעות הלוואי.
בסה”כ, למטפורמין יחס תועלת-סיכון הגבוה ביותר בהשוואה לטיפולים אחרים, ולכן עודנו טיפול הבחירה כטיפול קו-ראשון. אין עדויות רבות בנוגע ליעילות והבטיחות של התרופות החדשות ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!